יום רביעי, 2 במאי 2012

השילוב הנכון

בעיית ההשתמטות במובנה הצר ובעיית אי הגיוס במובנה הרחב יותר, הכוללת גם ערבים, אינה בעיה יחודית של החרדים. הבעיה היחודית שלהם משלבת ביחד מספר בעיות: הם גם פטורים מגיוס, הם גם מנועים מלעבוד, מה שלא תקף לציבור הערבי ולמשתמטים החילוניים הרבים, והם גם נהנים, במגביל מסל הטבות הרבה מעל לממוצע באוכלוסייה הישראלית. בשורה האחרונה הצלבת שלשת הנתונים עולה המון כסף למשק, יוצרת אי שיוויון חברתי ובמגביל, ובאופן פרדוכסלי, מחזיקה את האוכלוסיה החרדית בעוני רב למרות הכל. ברור שכך זה לא יכול להמשך.

מאהל הפריירים, מונהג על ידי מי שלא עושים מילואים בעצמם, מתמקד בבעיית ההשתמטות בלבד, של החרדים בלבד וכמו כל קיצוני טוב רואה את התמונה בשחור לבן - או שמגייסים אותם מייד, את החרדים, בלי קשר לשאלה אם הצבא צריך את כולם, או שאנחנו בעצם "פאריירים" כלשונם הבוטה. בחברה דמוקרטית שבה זכויות האדם במרכז יש אפשרות מאד מוגבלת לגייס אנשים בכוח אבל אין אפשרות, למעשה ,להכריח בן אדם להתגייס ולהיות גם מועיל במערכת שבה הוא משרת. העיר תל אביב נעדרת באופן כואב מרשימת ניפגעי צה"ל זה מעל לעשור ואחוז ההשתמטות של הנוער שם הוא כ 20%.

הצבא עמוס בחיילים שגוייסו ומשך כל השרות הם לנטל על הצבא, מוציאים גימל אחרי גימל, מייצרים וממציאים בעיות רפואיות, מפעילים פרוטקציה מכל סוג וממלאים את בתי הכלא הצבאיים ללא הועיל לביטחון ישראל. בסוף הצבא שש לשחררם טרם זמן כי מי שלא מוכן להתגייס לא מתגייס והישיבה היא רק דרך אחת - יש עוד שפע דרכים אחרות. ברור גם שהשתלבות האוכלוסיה החרדית במשק הישראלי ובעיקר בשוק העבודה תתרום, בהרבה מאד פרמטרים, הרבה יותר מהשתלבותם במערכת הצבאית.

לכן כאשר באים להתמודד עם החברה החרדית השיטה צריכה להיות תהליכית ואיטית ולא אגרסיבית ומיידית, בניגוד לדמגוגיה של "הפראיירים", והסיסמה לא צריכה להיות "שישרתו" אלא "שישתלבו". המוקד לא צריך להיות הגיוס עצמו אלא ההשתלבות בשוק העבודה ושיוויון בהטבות. כך יוקל הנטל של האוכלוסיה החרדית על כלל המשק הישראלי בצורה משמעותית ומצד שני תואץ הצמיחה ותגדל העוגה מהשתלבות אוכלוסיה גדלה של חרדים בשוק העבודה. בתחומים מסויימים יש לאוכלוסיה החרדית הצלחות לא מועטות, ביחוד בפיתוחי ההיי טק. הגיוס יבוא כשלב שני כפונקציה לשילובם בחברה.

לכן, עקרונית, אני בעד שיטתו האיטית של יאיר לפיד על פני התוקפנות של ה"פראיירים" . אבל בתוכניתו של לפיד יש פגם גדול, פטור בחמש השנים הקרובות מכל שרות לכל חרדי שיוכל במקביל להשתלב מיד בשוק העבודה. בהכירנו את החברה האנושית בכלל ואת היצירתיות הישראלית בפרט החשש שבסוף כל צפונבון יהפך לחרדי לעת מצוא במקום לחפש לעצמו מיקלט בבריאות הנפש או בשרות כל"ב לא תובעני - הוא מאד מוחשי. לכן הייתי מתקן את הצעתו של יאיר לפיד שבחמש שנים הקרובות יוכל כל חרדי להמיר שרות צבאי בלימודי ישיבה מגבילים של שנתיים ואז יוכל לפנות לשוק העבודה האזרחי ללא כל מיגבלה. מעניין לראות כמה חילוניים יעדיפו שנתיים בישיבה על פני שנתיים כל"ב בקריה או בכלל על פני שרות בצה"ל.

תהליך ההשתלבות של החרדים צריך להתמקד בעבודה ובסל ההטבות ולא בעצם הגיוס עצמו. ברגע שהמדינה תפסיק לממן ביד נדיבה גטאות של התבדלות חברתית וכלכלית, גטאות של התנכרות לאתוס הציוני ולאחריות ההדדית לקיום המדינה, כי אז הבעיה של התשלבות החרדים תלך ותצטצם, תלך ותדעך.

ציפי ליבני התהדרה אתמול שהיא לא מכרה את המדינה לחרדים - מהרגע שהיא סירבה להיכנס לקואליציה עם ביבי כשאין באפשרותה להקים קואליציה חליפית משלה היא כן!!! מכרה את המדינה לחרדים מפני שבהעדר אלטרנטיבה הם הפכו למי שבידם המפתח להקמת הממשלה. נכון נהג יאיר לפיד שכבר הודיע בכנס פעילים שהוא בכל מיקרה יכנס לקואליציה. בעצם ההכרזה הוא כרסם משמעותית בכוח המיקוח של החרדים בכל מו"מ קואלציוני עתידי שיבוא. דווקא ההכרזה שיחררה את ראש הממשלה מתלות מוחלטת בחרדים - בדיוק ההיפך מציפי ליבני.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה