יום שבת, 24 בדצמבר 2016

האו"ם מתגלגל במדרון

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם מאתמול, יום שישי 23/12/2016, שההתנחלויות אינן חוקיות יכולה להוביל להתדרדרות קשה במעמד האו"ם ככלי משפיע בזירה הבינ"ל. הוא כבר ממילא לא רלבנטי להתפוררות המזה"ת, למלחמות הרבות שבו ובראשן העימות הסוני-שיעי, לצפון קוריאה, למשבר באוקראינה וכיבוש קרים וגם לעימות המתפתח בדרום מזרח אסיה.  האו"ם עדיין "גיבור" על קטנים כמונו.  לנשיא אובאמה, מראשית כהונתו, הייתה נטייה חזקה לעבוד דרך גופים בינ"ל, בראשם האו"ם, לקבל מהם לגיטמציה ולעתים הרשאה של ממש לפעול.


את ההחלטה באו"ם צריך לראות בשני היבטים. א. התנגדות עקבית, רציפה ומתמשכת של ארה"ב, מכל הממשלים, למפעל ההתנחלות ביו"ש, והלהיטות של אובאמה, עוד מאז ההקפאה של 2009, לעצור ולרסן את תופעת ההתנחלויות, - ההיבט השני, לעניינינו החשוב יותר, הרצון "לסנדל" את טראמפ וממשלו לעתיד. במסגרת זו, למשל, סך הכל לפני ארבע ימים, ב 20/12/2016 הפעיל הנשיא בחתימת ידו חוק מ 1953, חוק - לא צו נשיאותי - שאוסר קידוחי נפט באזור הארקטי. מומחים אומרים שמסובך מאד מבחינה משפטית לבטל את החוק אם טראמפ ירצה (מה שלא בטוח). אפשר לכן להעריך שהצוות שטראמפ מינה סביבו, הדיבורים המתחזקים על העברת השגרירות לירושלים, מה שמזכיר לנו שארה"ב לעולם לא הכירה אפילו בירושלים המערבית כבירת ישראל, והחשש האמיתי שהנשיא הנבחר טראמפ יאפשר האצה של הבניה ביו"ש, בניגוד מוחלט לאמונתו ומדיניותו הקבועה של הנשיא אובאמה וממשלים קודמים בארה"ב, דרבנה אותו  להגביל, בהחלטה בינ"ל שהנשיא טראמפ כנראה לא יוכל לשנות, את הקביעה שההתנחלויות הן בלתי חוקיות.  כדי לשנות את ההחלטה הנשיא טראמפ יזדקק להסכמת המעצמות ובייחוד רוסיה ויהיה לכך מחיר פוליטי.

עכשיו נותרו בידי הנשיא טראמפ שתי ברירות - הראשונה - להתיישר על פי ההחלטה, לקבל את מרות האו"ם ולא לתת יד למדיניות ולמעשה שהאו"ם הגדיר כבלתי חוקי. האפשרות השניה - להתעלם מהאו"ם  ולעשות את מה שהוא חושב לנכון. בהינתו הבוז הכללי שטראמפ רוחש לאו"ם, מדיניותו שאמריקה קובעת לעצמה את דרכה כפי שהיא תופסת זאת, בכוחות עצמה, ההצהרות שלו לפני הבחירות, הצוות שמקיף אותו והנטייה שלו לשבור מוסכמות ולהגדיר את כללי המשחק מחדש בכל תחום בו הוא עוסק, רומזת לאפשרות השניה - האפשרות שטראמפ יתעלם מהאו"ם ויפעיל מדיניות משלו כלפי סוריה, איראן, צפון קוריאה וגם, בין השאר, כלפי ההתיישבות ביו"ש, סבירה הרבה יותר. ההנחה שהנשיא הנבחר דונאלד טראמפ ישב בשקט וישלים עם זה שהנשיא היוצא "סינדל" אותו היא הפחות סבירה במקרה הזה.   לכן האפשרות שהחלטת האו"ם על אי חוקיות ההתנחלויות, מטעמים שבכלל אינם קשורים בנו, תחולל עימות בין ארה"ב למוסד האו"ם היא גדולה למדי ובידי ארה"ב כלים רבים בעימות - זכות ווטו, מקור מימון לרוב פעולות האו"מ ויכולת לעצב מדיניות בינ"ל מחוץ לאו"ם ובהתעלם ממנו.  טראמפ לא ניראה כמי שיעבור לסדר היום על זה שממשל אובאמה הכניס לו, פעמיים, אצבע בעין - בקיצור יהיה שמח והאפשרות שהאו"ם סימן לעצמו את סופו בהחלטה על ההתנחלויות היא סבירה למדי .

5 תגובות:

  1. דני שלום,
    מקווה שאתא צודק והחלתה האחרונה רק תגביר את אי רלבנטיות של האו"מ – אירגון אשר הפך להיות צעצוע בידי אינטרסנטים ומשתרים האפלים.
    תרשה לי לחלוק על דעתך לגבי מניעות של נשיא (עדיין) אובאמה לא להטיל ווטו על החלטה של מועצת הביטחון וכפי שהופך להית ברור יותר ויותר בפועל ליזום החלטה על ידי סחקנים אחרים.
    באחת מרשומות הקודמות הנחתה שאובאמה לא יעשה דבר מסוג הזה מכיוון שהוא "דג קר" והמהלך נוגד למסורת פוליטית אמריקאית לא לחסום דרכי פעולה לנשיא הנבחר.
    ואובאמה עושה דווקא ההפך וכן משתדל לסנדל את טראמפ. מה זה עומר על יכולת של אובאמה לקבל החלטות רציונליות? אני נוטה להעריך אותה כנמוכה מאוד.
    מצד אחד הוא, כמו שציינת, "הכניס לטראמפ" וספק שהנשיא החדש התעלם מזה. מצד שני, על ידי מהלך שלו אובאמה נתן לדעתי מקה קבדה (אם לא קטלנית) לקוחות הפוליטיים בישראל אשר רוצים או להגיע ל"הסדר המדיני" או, לחלופין, לבצע "המהלך ההד צדדי". חרי כמו שאמר בעקבות ההצבעה באו"מ ג'ון בולטון, ההחלטה האחרונה של מועצת הביטחון בעצם מבטלת החלטה 242 המפורסמת ("שטחים תמורת שלום") כי בידיים של ישראל אין יותר "שטחים". "קו הירוק" נקבע מראש כגבול. גם נסיגה חד צדדית עם סיפוח גושי התחלויות מעבדת עפילו שמץ של אטראקטיביות בעיני הציבור הישראלי. עכשו יש לסגת לאותו "קו הירוק". לחץ בינלעומי עלינו לא יפסק. לו אובאמה היה באמת דואג על "פיתרון הסיכסוך" בעולם לא היה תומך בהחלתה הפרובלמטית כל כך.
    אז מא נשאר לנו להניח על מניעות של הנשיא הנוכחי וגם על אישיותו?
    לגמרי לא "דג קר" ומדינאי שקול אבל איש קטן ונקמני, בעל תסביך נחיטות, בקיצור – "בן שחור של אם חד הורית" (ההגדרה העצמית שלו בשיחה עם ראש ממשלת ישראל).

    בברכה
    רומן

    השבמחק
  2. השאלה היא מדוע אובמה עושה מה שהוא עושה? הוא מאמין שזה הדבר הנכון? הוא מבין את התמונה לעומק? הוא נאיבי? קצת קשה להשען על משקל של בן אדם אחד טראמפ שעל פיו יקום וישק העולם.

    השבמחק
  3. שלומות לכולם - כמו שאנחנו משליכים את הבעיה על אובאמה, בתמונת ראי אנחנו מקווים לפיתרון מטראמפ - אבל שניהם מייצגים הלכי חשיבה וזרמים פוליטיים - אובאמה את הליברליזם השמאלי הקיצוני ואת המיאוס מהמלחמות בעיראק ואפגניסטן שלא הובילו לשום מקום ואת המשבר הכלכלי של 2008 שניקשר בתודעה האמריקאית בהוצאות היתר על המלחמות למרות שהוא היה קשור לבעיית משכנתאות היתר בארה"ב - אובמה זה סגל גדול של שותפים לדרך ולמחשבה הליברלית של השמאל בארה"ב - טראמפ מייצג אותו הדבר בהפוך - מיאוס מ"התקינות הפוליטית", מהתפקיד הפסיבי של ארה"ב והתגברות האיום לחידוש המלחמה הקרה בימי אובאמה, הוא גם מייצג רצון לא רק לחדש את העוצמה הצבאית אלא לחזור לקפיטליזם עם מעט בירוקרטיה - בעיני רבים קפיטליזם חזירי. כמו אובאמה הוא מביא איתו סגל גול של שותפים לדעה - שניהם סמל מייצג. אחרון חביב ישראל - מאז 1967, כברר 50 שנה, תלויה בארה"ב שמיוצגת על ידי הנשיא שלה - ביבי עובד על רוסיה ובריטניה אבל אין להם מישקל מתאים לארה"ב.

    השבמחק
  4. קראתי שההמנעות ממלחמות ומגיוס חילים הביאה לעליה חדה בפעילות כנופיות השחורים והמיעוטים בשכונות מעוטות יכולת בערים גדולות בארה"ב. כנראה שצריך מלחמה פה ושם כדי שהם יוציאו את המרץ על אויבים ולא אחד על השני.
    מה כבר יכול טראמפ לעשות לשפר את המצב הכלכלי או החברתי בארה"ב ובעולם, הוא מגיע בתקופה לא קלה. משבר כלכלי בתקופתו יזקף לחובתו.

    השבמחק
  5. לאורי - צבא ארה"ב מגייס לתפקידי לחימה נמוכים, לא קצונה, מאז וויטנאם את הזיבורית של החברה שהגיוס לצבא אמור להוות בשבילם נתיב להשתלבות. בגלל הרמה הנמוכה רבים מתוכם ניקלעים למצוקות קשות כשהם משתחררים, לא מצליחים למנף את השרות הצבאי לשילוב אזרחי ואחוז המתאבדים מחריד, כך גם אחוז אלו שגולשים ומתצדרדרים לסמים - הפיתרון הוא השקעה מסיבית בגטאות השחורים של ארה"ב וזה דווקא התדרדר בימי אובאמה - לכן לך תדע האם העליה בפשיעה היא תוצאה של ירידה בגיוס או ירידה בהשקעות בשכונות וגטאות השחורים - מן הסתם גם וגם !

    השבמחק