יום חמישי, 1 באוקטובר 2015

הנאום והדגל

אני מסכים לחלוטין עם קביעתו של הפרופ' אייל זיסר, מומחה לסוריה ובכלל למזה"ת שלהקשיב לנאומו של אבו מאזן זה ביזבוז זמן. אבו מאזן תמיד מנאץ את ישראל בכל נאום באו"מ, תמיד מעוות את העובדות ותמיד מאיים איזה שהוא איום תלוי באוויר ואין בנאום כל חדש.  חוץ מאל ג'זירה שהקדישה שעה שלמה לנאום ופרשנויותיו האיזכור של הנאום בתיקשורת העולמית החשובה נהיה זניח והנוכחות באולם דלה. רצה הגורל שנאומו של אבו מאזן נישא בצל התקיפות הרוסיות בסוריה והאירוע המחיש את סדר היום העולמי החדש - המלחמה הקרב רוסיה-ארה"ב, "ציר הרשע" המשתקם - איראן, חיזבאללה, סוריה והממשלה השיעית של עיראק והמאבק הסוני שיעי במזה"ת. אבו מאזן נאבק בכל כוחו, בהצלחה מסויימת, לדחוף את "הסכסוך" לסדר היום העולמי . הצלחה שמחר כבר תשכח. סוריה שואבת אליה את הכל והשלב החדש מבטיח לנו עוד עשור לפחות של מלחמה שסופה לא ברור לבד מדבר אחד - המזה"ת יהיה חרב בסיומה וכסף לשיקום הנידרש גם הוא לא יהיה ממש בנימצא.

בעוד לנאום עצמו אין שמץ של חשיבות הרי להנפת הדגל הפלשתיני כמדינה משקיפה באו"ם יש חשיבות רבה. ניקבעה עובדה בינ"ל שיש דבר כזה "מדינה פלשתינית" חברה כמעט שווה בקהיליה הבין לאומית. באופן אבסורדי כשהאבק ישקע במזה"ת לא ברור מה תהיה צורתו - אפשר להמר בביטחה שמצרים וסעודיה ישרדו כל היתר נעלם גדול - לא ברור אם ירדן, למשל, תשרוד אבל אפשר להמר שהלא מדינה הפלשתינית, דווקא בשל תלותה בישראל ובשל מטריית העוצמה הישראלית הסוככת גם עליהם, תהיה כאן כשריד מהתקופת טרום האביב הערבי כמדינה ששרדה, הגם שהשרידות תהיה ווירטואלית והודות לצה"ל ולמדינת ישראל. אז גם תצוף מחדש השאלה של מעמדה, עצמאותה ו"הכיבוש:" . אם עד לפני כמה שנים הנציחו הפלשתינים את הסכסוך בעזרת "בעיית הפליטים" שניבלעת בגל הפליטים הגדול מהמזה"ת הרי הדגל באו"מ הוא המנציח החדש של הסכסוך - לא שווה במשקלו לסוגיית הפליטים הפלשתינית אבל עדיין מנציח אותו כתזכורת עולמית לבעיה בתי פתורה.

רוב פרשננו בישראל עסקו בניתוח הנאום חסר המשמעות של אבו מאזן ולהנפת הדגל התייחסו כמחווה סימלית חסרת חשיבות וזה ממש ובדיוק ההיפך.   אלא שהאו"ם עצמו מתחיל לאבד מחשיבותו ומישקלו הבין לאומי ויחד איתו דגל פלשתין באו"ם - רוב הכוחות החדשים שמאתגרים את הסדר העולמי ולא מקבלים, למשל, שלצרפת ובריטניה זכות ווטו באו"מ - מה שמנציח את ההגמוניה האירופית - רוב הכוחות החדשים ובהם ברזיל ודרום אפריקה לא ממש אוהדים את ישראל אבל גם זה עשוי להשתנות בלחץ המאורעות במזה"ת..

לסיכום הדגל הפלשתיני באו"מ מאפשר לפלשתינים להנציח את הסכסוך כשהעולם מתהפך ולקבוע עובדה שתהיה שרירה גם בעולם הבא שיקום - זה שאחרי המלחמה הדתית הגדולה במזה"ת. להנציח את הסכסוך כניראה שכן - לשמור על מרכזיותו בסדר היום העולמי זה כבר שאלה אחרת והתשובה כרגע, בערבון מוגבל, כניראה שלא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה