כרגע השפל במחירי הנפט נובע מההחלטה הסעודית לא לקצץ בתפוקתה שלה. להחלטה הזו אין מחיר כלכלי מידי בסעודיה כי אם היא הייתה מקצצת בתפוקה המחירים העכשוויים היו עולים אבל סך ההכנסות לסעודיה נישאר כשהיה כי כמות הנפט המשווק הייתה קטנה יותר. בטווח הארוך, מהרגע שארה"ב הפכה לייצרן אנרגיה מוביל בעולם בעזרת טכנולוגיית ההפקה מפצלי שמן, כל עליה במחיר תגביר את הרווחיות בארה"ב ואת היקף התפוקה שלה ותוריד את מחירי הנפט חזרה עקב הצפת השוק העולמי. כרגע מחיר האיזון בארה"ב בין רווח להפסד הוא 60 דולר לחבית. לכן מחירי הנפט לא יוכלו בעתיד לעלות הרבה מעל ל 60 דולר. היות והטכנולוגיה בארה"ב היא עדיין בחיתוליה סביר להעריך שהיא עוד תשתפר ותתייעל ומחיר ההפקה, שם בארה"ב, עוד ירד. כרגע ארה"ב וסעודיה מנהלות בינהן "מלחמה" כלכלית קשה על טכנולוגיה ושליטה במשק האנרגיה העולמי - במלחמה הזו סעודיה יכולה להרוויח בכמה קרבות טקטיים אבל היא נידונה להפסיד בטווח האסטרטגי. יצרניות נפט פוטנציאליות ענקיות כמו קנדה וברזיל יותר מישמחו להחליף את ערב הסעודית כיצרניות נפט גדולות.
לסעודיה רזרבות כספיות עצומות בהשקעות בחו"ל ואורך נשמה ארוך מאד. אם היא תשקיע את הרזרבות רק בתמיכה במחירי דלק נמוכים כדי "לדפוק" את האויבת הקשה איראן ולגמול לרוסיה על תמיכתה בבשאר אסאד בסוריה היא דנה את עצמה, בטווח היותר ארוך, נגיד 20 שנה, למשבר פנימי קשה. כרגע לא ניראה שסעודיה בשלה למהפך במשק שלה ממשק אנרגיה למשק של "מהפת המידע". בסוף גם עשרים שנה חולפות מהר.
* ברווז צולע
לפני מספר ימים הודיע נשיא ארה"ב ברק אובאמה על איתחול היחסים עם קובה, מדינה שהייתה תחת חרם אמריקאי מאז הפלישה האמריאית של שכירי חרב למפרץ החזירים בקובה, ב 1961, במגמה להפיל את הרודן הצעיר פידל קסטרו. כלכלת קובה היא כדי פחות מ 0.75% מכלכלת ארה"ב, הטכנולוגיה שלה משנות השישים, לפני חמישים שנה, היא לא מאיימת ולא יכולה באמת לאיים על ארה"ב. רק הנזק שאל-קאעידה גרם לארה"ב במישרין שווה את הכלכלה השנתית של קובה והנזק העקיף, כולל המלחמות של ארה"ב, יכל לפרנס את קובה עוד המון שנים. חוץ מגאווה לאומית לא ברורה אין לארה"ב מה להפסיד מיחסיה עם קובה - רק להרוויח מוניטין בינ"ל, חימום היחסים עם אמריקה הלטינית ועם האוכלוסיה הלטינית של ארה"ב.
הייתי אומר שמכל הבעיות וכל ההחלטות הבינ"ל שארה"ב צריכה לקבל זו של הפשרת היחסים עם קובה היא כמעט היחידה שאין לה בסעיף החובה השלילי אלא קצת גאווה אמריקאית סדוקה. כל החלטה בינ"ל אחרת קשה פי כמה, תוצאותיה לא ברורות וודאי לא מובטחות ויש לה גם השפעות שליליות וודאיות.
למה כל זאת - כי הרבה פרשנים קפצו על ההחלטה כהוכחה שהנשיא אובאמה אינו "ברווז צולע" וכי הוא עדיין נחוש להטביע את חותמו על ההיסטוריה. אני אישית חושב שהוא כבר עיצב את העתיד כשבארצו ובתקופתו, גם אם לא בעידודו הפעיל, צמחה טכנולוגיית פצלי השמן שמשנה את העולם. בכל אופן כול החלטה לגבי אוקראינה והיחסים עם רוסיה, לגבי המלחמה בדאע"ש וייצוב המזה"ת, לגבי האסלאם בעולם והיחסים הכלכליים עם דרום מזרח אסיה ולגבי הכוח העולה של סין מורכבת, קשה, מהמרת ומסוכנת פי עשרות מההחלטה של ה'פיל', ארה"ב, להשלים עם 'הזבוב' הטורדן ליד האוזן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה