הבוקר איבד נשיא ארה"ב ברק אובאמה את הרוב שלו בבתי הנבחרים בארה"ב. לאלו שעסוקים בסוגיית המשילות בישראל אין ספק שבעיית המשילות של הנשיא אובאמה חמורה פי כמה. השאלה היא האם זה טוב או רע ליהודים.
אמנם יש לנשיא מרחב פעולה עצום במדיניות הבין לאומית וביכולתו, למשל, להורות למשלחת ארה"ב באו"מ להימנע או להטיל ווטו על הצבעות החשובות לישראל. מצד שני הרוב הרפובליקני בקונגרס ישמח "לנקום" בו על מה שהם יתפסו כהפקרת ישראל במרחב שורץ טרור איסלאמי במזה"ת, בעקיפין הפקרת האינטרס האמריקאי להלחם בטרור. לנשיא תהיה אמנם סמכות אבל הוא יאלץ להתנהל בזהירות ובשיקול דעת מול בית נבחרים לעומתי, שש אלי קרב פוליטי ולא לפתח מחלוקות מיותרות מול בתי הנבחרים. יש הסכמה גורפת בארה"ב להתעמת מדינית עם רוסיה, להלחם בצורה מבוקרת בטרור המוסלמי בלי לגלוש למושגים כמו "שינוי משטרים" או "בניית דמוקרטיות" ויש הסכמה שהמזה"ת בכללו הוא מקור לבעיות בלתי מובנות לאמריקאים. אפשר לכן להעריך שמדיניות החוץ של ארה"ב תהיה פחות אגרסיבית נגד ישראל ותתמקד יותר במשברים שיש לגביהם הסכמה רחבה בארה"ב - הגרעין האיראני, המשבר באוקראינה והמדינה האיסלאמית דאע"ש. סביר מאד שהלחץ המדיני מצד ארה"ב על ישראל יחלש והממשל ינסה למנף ולהדגיש דווקא את שיתוף הפעולה והתמיכה בישראל לטובת הדמוקרטים בבחירות 2016.
לגבי המשבר האיראני - הבעיה היא שהסנקציות נגד איראן, שלביבי שלנו חלק גדול בהטלתן, מעוגנות בחקיקה של בתי הנבחרים בארה"ב. לכן כל מהלך של ביטול הסנקציות, כחלק מהסכם עם איראן, צריך לעבור דרך ביטול החקיקה בקונגרס בארה"ב הקשורה לסנקציות. חזקה על בתי הנבחרים, הסנאט והקונגרס, בהרכבם הנוכחי שהם לא ימהרו לבטל את הסנקציות עם ההסכם לא ירצה דרישות מינימום של הסנאט וידוע שלביבי שלנו יש שם השפעה מסויימת, לפעמים לא מבוטלת. לכן מאלצות בחירות "אמצע המשמרת" בארה"ב את הנשיא אובאמה להתחשב מאד בדעתו של ביבי בנושא המו"מ עם איראן ואולי אפילו לרצות את ביבי כדי שישתתף במאמצי השיכנוע בקונגרס לאשר את ביטול הסנקציות כחלק מההסכם הצפוי שיאפשר את ההסכם כולו. אני מניח שכדי לגייס את תמיכתו של ביבי בהסכם המתהווה לא די בהסכם עצמו אלא בכלל המעטפת שארה"ב תספק לישראל במזה"ת: תמיכה מדינית ואספקת טכנולוגיה צבאית. כבר התבשרנו על עוד טייסות F-35 (המיותרים לטעמי צבאית וחשיבותן בקשר הטכנולוגי עם ארה"ב) - גם באו"מ הולך ומתחזק השת"פ עם ארה"ב בנושאים שקשורים לסכסוך - למשל חסימת היוזמה הפלשתינית להכרה חד-צדדית במועצת הביטחון בפלשתין כמדינה תחת כיבוש בגבולות 67 ובנושא הפניה של הרשות לבית הדין הבינ"ל בהאג.
אני מניח שאיראן מבינה את התמונה המתהווה והיום פורסם שאיראן הסכימה לראשונה, עקרונית ובכפוף להבנות נוספות, ליצא את האורניום המעושר שלה לרוסיה כדי להמיר אותו, שם ברוסיה, למוטות דלק גרעיני ולהחזירם חזרה לאיראן. הנושא היווה אחת משלושת אבני הנגף העיקריות במו"מ עם איראן בצד הזכות העקרונית להעשיר אוראניום ועומק הפיקוח הבינ"ל.
כבר כתבתי על כך בעבר שהקשר של ראש הממשלה בנימין נתניהו לרפובליקנים, יריבי אובאמה בארה"ב, הוא מבחינת "סיכון מחושב" מול אובאמה - יתכן מאד שהסיכון הצדיק את עצמו. לכן סך הכל אפשר לומר שלישראל נוצרה הזדמנות משמעותית בבחירות "אמצע המשמרת" בארה"ב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה