מאז הקמתה מדינת ישראל נמצאת במאבק לטפח ולחזק את הפריפריה. במדינה מערבית מודרנית פועלים כוחות כלכליים עצומים ששואבים את כולם למרכז - לערי ענק (מגהפוליס) שהם כקן נמלים אל מול פריפריה דועכת. במדינות דרום אירופה יש כפרים שלמים שנינטשים, כך גם בקסטיליה בספרד. בגרמניה ניתן לרכוש חלקות משק קטנות עם בית בכפרים בפחות מ 100,000 יורו. ישראל אינה חריגה בנטיה להתרכז במרכז אבל צרכי הביטחון והקיום מחייבים אותנו לחזק את הפריפריה, לפרוש את האוכלוסיה, להקים מרכזי תרבות ויצור מחוץ למרכז וגם לחזק אוכלוסיות חלשות בשוליים החברתיים. הכוחות הכלכליים שואבים בעוצמה למרכז וישראל מנסה להאבק בנטיה הכלכלית הטיבעית ולחזק דווקא את השוליים, כולל החברתיים, באמצעות הטבות ורשת תחבורה משתדרגת אך לא מספיק.
יאיר לפיד, שבתחילה ראיתי בו פוליטיקאי מסקרן, בא אם שאיפה לחזק את החזקים - את מעמד הביניים "המתרסק". נכון שהוא מדבר על מעמד חברתי ולא מיצוב גאוגרפי אבל הדברים שלובים כי המרכז מציע, יחסית, הרבה יותר הזדמנויות ולכן מרכז אליו את מעמד הביניים והשוליים פחות. יש לציין שמעמד הביניים, בכל מקום בעולם, מרבה לטעון שהוא מתקשה "לגמור את החודש". מדובר בקושי להתיישר עם רמת החיים שהסביבה תובעת ממך - רמת חיים שהיא יחסית ולא מוחלטת. בנק ישראל כבר קבע שבמדדים כלכליים מצב מעמד הביניים בישראל טוב. מעמד הביניים הוא אכן "הקטר" של הכלכלה אבל אין אפשרות לנתק את מעמד הביניים מהקשיים והמשברים במשק - הרי לחלשים אין את המשאבים להתמודד עם משברים במשק ולחברות ענק יש אלטרנטיבות אטרקטיביות אחרות.
ישראל עברה מלחמה - באופן רישמי מיבצע כדי לא לעמוד במחיר הכלכלי שרובו ניגרם בפריפריה לתושבי עוטף עזה. יאיר לפיד לא מוכן שמעמד הביניים ישא גם הוא, אפילו בשוליים, בנטל המלחמה - לדעתו, באין מי שישא בנטל, ישאו בנטל הדורות הבאים באמצעות הגדלת הגירעון. למעשה הלוואה מהעתיד, מהדורות הבאים שכרגע אין להם יצוג בכנסת והם לא עומדים בעתיד הקרוב לבחירות. הדרך הפופוליסטית הנפוצה ביותר לקנות תמיכה וכוח בהווה על חשבון העתיד, ה"טריק" הנפוץ ביותר של פוליטיקאים פופוליסטים בעולם מאז שחר ההיסטוריה ומאז ששליטי רומא קנו שקט ב"לחם ושעשועים" כבר לפני 2000 שנה. בעוד ידו ויד הממשלה קמצנית לנזק הכלכלי שהמלחמה גרמה לפריפריה מתעקש יאיר לפיד שמעמד הביניים לא ישלם ולו אגורה נוספת של מיסים לעמידה בהוצאות המלחמה ולתמיכה הגדולה הנידרשת לחיזוק הדרום לטובת כל עם ישראל. עדיין איננו יודעים איזה אתגרים יעמדו בפני הדורות הבאים אבל כבר אנחנו משליכים על גבם את נטל חיינו היום - את הנוחיות של "מעמד הביניים". הגישה הזו לא נכונה כלכלית, היא היום לנטל ענק על המשק האמריקאי וכבר הקפיאה את הצמיחה באירופה השוקעת והיא לוקה מוסרית כלפי הפריפריה הגאוגרפית והחברתית של ישראל.
בשלוש מטרות מרכזיות ניכשל יאיר לפיד כישלון חרוץ: א. - האצת וחידוש הצמיחה, המשק נמצא בשיעור צמיחה נמוך בחצי מבתחילת כהונתו; ב. -בגיוס החרדים לצבא ושילובם במשק המודרני של מדינת ישראל. בנושא הזה כל המדדים שליליים מאז ניכנס לתפקידו כשר האוצר; ג. - בהוזלת מחיר הדיור. הנזק שניגרם לשוק הדיור, המחסור בבניה חדשה והקשיים הגוברים של החברות הבונות כבר מייקרים את הדיור לעוד הרבה שנים קדימה, לפחות לשלש שנים, הרבה מעבר להוזלה האפשרית מביטול המע"מ למיגזר מצומצם של רוכשי דירות ראשונות.
יאיר לפיד בונה על תמלוגי הגז העתידיים לשלם בהם את החובות של היום - יתכן שהוא צודק ועדיין הוא לא אחראי. את תמלוגי הגז העתידיים יש להשקיע בעתיד ולא בעבר בעיקר כשמעמד הביניים בישראל לא ממש מתרסק ובאמת לא יכול לגמור את החודש. את תמלוגי הגז הייתי משקיע בחינוך, באקדמיה, ברשת תחבורה הכי משוכללת שאפשר, ברישות הכי מתקדם לאינטרנט ובחיזוק משמעותי של הפריפריה ולא בכיסוי חובות העבר.
שר האוצר מחולל שמות במשק הישראלי ובאחריות שלנו לעתיד ולחיזוק הפריפריה על חשבון המרכז והנזק מחייב שאו שראש הממשלה יקח לעצמו, כבימי שר האוצר יובל שטייניץ, אחריות עליונה למדיניות האוצר או שאין מנוס מבחירות אחרת נקבל בעוד שנתיים משק בחורבות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה