יום שבת, 16 באוגוסט 2014

מתחלפים בתפקיד

עד לפני חצי שנה עדיין ראינו, כאן בישראל, בגרעין האיראני סכנה קיומית. מסיבות רבות ומגוונות האיום הגרעיני לא מתפתח ונכנס לדלול והקפאה. כרגע מתפתח שיתוף טקטי טוב בין איראן לארה"ב בהחלפת ממשלת עיראק העדתית והשיעית בממשלה שמחלקת כוח גם לסונים ולכורדים. כוחות מיוחדים של 'משמרות המהפיכה' האיראנים מסייעים, כרגע בעיקר בתיכנון ויעוץ, לייצב את המצב הביטחוני בבגדד וסביבתה.  בצפון מסייעים מטוסי ארה"ב בבלימת הפשיטות הממונעות והמהירות של דאע"ש לעבר שטחי הכורדים והמערב מחמש את הכורדים כדי שיהדפו חזרה את דאע"ש מהאזורים הסמוכים למשולש הגבולות סוריה-תורכיה-עיראק.  בשלב השני מקווה המערב שהכורדים יגרשו את דאע"ש מהמרחבים המיושבים בצפון וצבא עיראק בעזרת שבטים סונים שיקבלו יצוג וכוח בממשלה, יסלקו אותם מהדרום. השיתוף הזה ישליך גם על סוריה ועל השגת הסכם בנושא הגרעין האיראני שכן התיאום עם ארה"ב כגורם מייצב בביטחון האזורי, הופך את משטרה ללגיטימי, מחלץ אותה מהבידוד הבין לאומי ומסיע לה להילחם באויב שהוא כרגע המר והקיומי ביותר - האסלאם הסוני הג'יהאדיסטי האלים בדמות דאע"ש ודומיו.

מארג הכוחות החדש קיבל ביטוי מלא בראיון שפורסם ביום ו' 15/08/2014, בעיתון הלבנוני 'אל אחבר' עם מזכ"ל החיזבאללה חסן נאצראללה שעסק בעיקרו בסכנה העצומה מ'המיפלצת' דאע"ש לכל האזור כולו וניסה להרגיע שלא צריך להיתפס לבהלה - אפשר להתמודד אבל זה מצריך מאמץ ארוך טוח. את ישראל הוא הזכיר כאיום משני וכי הניסיון בסוריה נתן לחיזבאללה יכולות גם מול ישראל.  אין ספק - לאיראן, שהחיזבאללה היא זרוע מבצעית שלו, יש בעיות חדשות, כמעט קיומיות, לעשור הקרוב ופצצת אטום לא רלבנטית למארג האיומים החדש על השיעים ואיראן במזה"ת.  באיראן עצמה גוברת הדילמה האם פצצת גרעין היא נכס או נטל ביטחוני למדינה. כמובן שאיראן תנסה לסחוט את המירב ממה שכניראה כבר לא האינטרס הקיומי שלה - פצצה גרעינית.  

בעוד איראן החלה בתהליך של הקפאת האיום הגרעיני הצבאי צמח איום חדש ליציבות האזורית - השאיפות העות'מאניות של נשיא תורכיה החדש ארדואן. ארדואן שצמח ב 'אחים המוסלמים', איפשר בשנים האחרונות, כראש ממשלת תורכיה, לאלפי מתנדבי ג'יהאד לעבור בשיטחה לסוריה ועיראק ובכך הזריק דם ואנרגיות חדשות לדאע"ש. טאייפ ארדואן הפך את תורכיה לדיקטטורה מתהווה רוויה באנטישמיות, מתחזקת בהדרת נשים ומתרחקת מערכי המערב ובראשם הדמוקרטיה ההמערבית הקלאסית המבוססת על חופש המידע והפרדת רשויות.  תורכיה משתמשת באופן שוטף בניטור ושיבוש הגישה לאינטרנט ומחזיקה בשיא עולמי של מעצר אנשי תקשורת. בצד שיעבוד התקשורת למערכת השילטון הדיח המשטר התורכי של ארדואן  מאות שוטרים שהיו מעורבים בחקירה של מקורבי השילטון שניחשדו בפרשיות שחיתות הפורצות חדשות לבקרים. היא מדיחה שופטים שעושים את מלאכתם אם פסיקותיהם פוגעות בשילטון והרפורמות שארדואן מתכנן מעבירות את מינוי השופטים לידיו האישיות כנשיא המשודרג של המדינה.  בקיצור אפשר היום להגדיר את תורכיה כ"דמוקרטיה מודרכת" וברור שהיא בדרך להפך ל"דמוקרטיה אסלאמית".  קשה לראות את טאייפ ארדואן ב 2023, אחרי שמונה שנות נשיאות ובגיל 68, פורש בשקט לפנסיה של נשיא לשעבר כדי לכתוב זיכרונות.  תהליכי ההקצנה והשינאה כבר מורגשים בציבוריות התורכית בשימוש המוגבר במטבעות לשון מוסלמיות מצד אחד ואנטישמיות מהצד השני. מספר הנשים המכסות את ראשן בצעיפים גדל במובהק וכך הנוכחות במסגדים והפניה ללימודי דת.  

בנאום הניצחון שלו הקפיד ארדואן להדגיש כי הניצחון הוא לא ניצחונו של העם הטורקי בלבד, אלא גם של שורה ארוכה של ערים מוסלמיות בעולם מאיסלאמאבאד בפקיסטן עד סקופיה, בירת מוקדוניה שבבלקן וכמובן גם "רמאללה, שכם, יריחו, עזה וירושלים".  בנאומו קבע ארדואן מרחב שאיפות תורכי מכסימאלי ויומרה מובהקת להגמוניה תורכית בכל העולם המוסלמי. כרגע מסתפקת תורכיה באיומים על קפריסין שתורכיה "תפעיל כוח" אם הרווח מעתודות הגז, אם ישנן, במים הכלכליים של קפריסין לא יתועל בחלקו המשמעותי לקפריסין התורכית - הכבושה בפועל על ידי תורכיה.  תורכיה כבר הודיעה שבכוונתה לשדרג ולהעצים את הצי שלה שיוכל לפעול בכל מרחב האגן המיזרחי של הים התיכון באופן עצמאי ככוח מעצמתי.

ארגון ה IHH שעמד מאחורי משט המאווי מרמרה ב 05/2010 הוא ארגון אוהד אל-קאעידה שחלק מפעיליו לחמו בשורות ה"מוג'אהידין" בבלקנים בשנות התישעים של המאה שעברה. חלק מראשי IHH מבוקשים על ידי משטרות העולם כמי שבשלבים שונים סייעו לטרור הג'יהאדי לפעול בעולם המערבי והערבי. ל IHH יש קשרי תיאום עם זרועות המודיעין התורכי וכמו שברור היום שהמשטר באנקרה עמד מאחורי משט המאווי מרמרה הראשון ב 2010 כך ברור שגם המשט השני, המתארגן בימים אלה ממש, הוא פרובוקציה תורכית בכוונת מכוון. התקשורת התורכית כבר מפריחה בלוני ניסוי על אפשרות שהמשט ילווה על ידי הצי או חיל האוויר התורכי כדי לשבור את "המצור על עזה".  

כרגע מדובר במיטרד אבל בעוד שמונה שנים תהליכי ההקצנה בתורכיה יכולים, בקלות רבה, להביא את תורכיה למשבצת של איראן ואת איראן, שאצלה המגמה הפוכה, למשבצת התורכית ביחס למערב בכלל ולארה"ב בפרט.  רק לאחרונה, ב 22/07/2014 אמר ארדואן ברעיון טלוויזיה לתחנה תורכית הניחשבת אוהדת למשטרו שהוא כבר לא מדבר עם הנשיא אובאמה בטלפון (עד לאחרונה ארדואן ואובאמה היו קרובים והתייעצו ביניהם לעתים קרובות) בגלל מדיניות ארה"ב בסוריה ותמיכתה בישראל במיבצע 'צוק איתן' בעזה. השיחה האחרונה בין המנהיגים התקיימה בפברואר 2014 ובעיקבותיה האשים הבית הלבן את ראש ממשלת תורכיה ארדואן שהוא הדליף את השיחה ועיוות את תוכנה.

בעוד איראן מתחילה למלא את המשבצת של כוח מייצב שמחפש נתיבות לדו קיום עם הסונה, עם ארה"ב והמערב - תורכיה מתחילה למלא את המשבצת של כוח מערער, מקצין, הכופה את עצמו על סביבתו ותומך בהקצנה הג'יהאדיסטית בסוריה ועיראק ובכלל.  המגלומניה של ארדואן בהחלט מתיישבת עם הרעיון של תורכיה כמעצמה (גרעינית?) מוסלמית. מערכת הביטחון הישראלית יכולה להתחיל להעביר את הדגש מאיראן לתורכיה, כרגע עדיין יריב ולא אויב אבל בעתיד הלא רחוק ...?

אין תגובות:

פרסום תגובה