"מוות לערבים"
יהודים, הקורבן הניצחי לרדיפות שווא, האשמים קיבוצית במותו של ישו, השעיר לעזעזל האוטומטי לאורך דורות לנתח גדול של הבעיות הלאומיות והכלכליות בעולם הנוצרי, ובעשורים האחרונים גם בעולם המוסלמי, צריכים להיות רגישים הרבה יותר מכל עם אחר לגזענות בוטה, לקריאות להשמיד ולהרוג אחרים בשל שיוכם הדתי והאתני. אינני יודע מי חטף ורצח את מוחמד אבו חדיר בן ה 17 משועפט. למרות שמכל מה שקראתי התסריט הסביר יותר הוא שמוחמד אבו חדיר נרצח בידי יהודים - אבל גם אם יתגלה אחרת תופעות השינאה, תהלוכות מקובצות של בני נוער עם קריאות "מוות לערבים", קמפיין ברשתות החברתיות וכדומה הם בושה וכלימה לעם ישראל. לא די בפעולות חוקיות צריך הוקאה וגינוי ציבורי רחב ככל האפשר וצריך חינוך בית הספר. עם ניצול שואה לא יכול להרשות לעצמו תופעות כאלה וצריך להלחם בהן בכל הכוח.
כן ! זה טיבעי לחשוש, בימי פיגועי ההתאבדות באינתיפדה השניה רבים חששו ליסוע בתחבורה הציבורית וסירבו לעלות למונית אם יש בה ערבי או לעמוד לידו באוטובוס צפוף. הייתי מעז לומר שזה טיבעי לבני אדם חפצי חיים, אבל מכאן ועד קריאה "מוות לערבים" המרחק כמרחק בין מזרח למערב.
"האינתיפדה השלישית" או "תנו לצה"ל לכסח"
יש הקבלה מלאה בין בני תשחורת פלשתינים שקוראים ל"אינתיפדה שלישית" לבין מקביליהם הישראלים שבהפגנה בשדרות קוראים "תנו לצה"ל לכסח". הצעירים הפלשתינים שמייחלים ל"אינתיפדה שלישית" כניראה לא מבינים את עומק החורבן שהאינתיפדה השניה חוללה לחברה ולשאיפות הפלשתיניות. זו דרכם של צעירים. אבו מאזן, להבדיל, מבין זאת היטב. צעירי שדרות שקוראים "תנו לצה"ל לכסח" ספק אם מסוגלים למנות את מספר הפעמים שצה"ל היה בעזה ויצא, את מספר הפעמים שהוא "כיסח" להם את הצורה, את המיבצעים הרבים מספור שחלקם הצליחו יותר וחלקם סיבכו אותנו עוד יותר. בסוף אפשר להגיע לרגיעה זמנית שמשכה תלוי מצד אחד בנזילות של המזה"ת כולו ומצד שני במיקריות גמורה, למשל טיל על פעוטון שהורג שתי פעוטות במיטתם. האספסוף הפלשתיני בשועפט שצועק "אינתיפדה שלישית" הוא תמונת הראי של נוער מתלהם בשדרות שצועק "תנו לצה"ל לכסח".
"תחושת ביטחון"
יש המאשימים בישראל את הממשלה ב "כניעה לטרור", ברפיסות מול האיומים ולמעשה בעידוד הטרור. אהוד אולמרט, ראש הממשלה הקודם, הצליח בשנתיים וחצי לצאת למלחמה בלבנון, למבצע ענק בעזה - עופרת יצוקה, ולמבצע קטן ביריחו במרץ 2006. התוצאות המדיניות היו בינוניות עד קשות - החלטת מועצת הביטחון 1701 שמצד אחד הקשתה על החיזבאללה לפעול נגדנו ומצד שני הגנה עליו מפעולות צה"ל, דו"ח גולדסטון שהפך לאבן הראשה במערכת הדה-לגיטימציה למדינת ישראל. בנוסף לכך נהרגו בשנתיים וחצי כ 180 ישראלים. ביבי הוא סך הכל מעל ל 8 שנים ראש ממשלה, התקופה הארוכה ביותר של ראש ממשלה בישראל מאז הקמתה, ומספר ההרוגים הישראלים בתקופתו הוא כדי חצי מימיו של אולמרט, פחות מבימיו של ברק שהיה ראש ממשלה פחות משנתיים, הרבה פחות מבימיו של פרס וגל פיגועי ההתאבדות של 1994, פחות מבימי רבין והאינתיפדה הראשונה, פחות מכל ראש ממשלה אחר שכיהן בישראל מאז קום המדינה כשהיחיד שהיה ראש ממשלה 8 שנים היה בן גוריון עצמו. אז תחושה כידוע היא דבר סובייקטיבי שקשה מאד להתווכח איתו אבל בכל אופן כדאי להתייחס גם לעובדות. אכן ביבי לא פתר שום בעיה בסיסית ביחסים בינינו לפלשתינים (מי כן?) והערבים אבל לפחות ניהל את היחסים בשום שכל.
עוד לטובת ביבי
האירועים בעולם - מלחמת הדתות השיעית-סונית במזה"ת, האביב הערבי והשלכותיו האיומות, הוואקום המדיני שארה"ב יוצרת במזה"ת ועצמאותה האנרגטית (נפט) משחקות לידי ישראל ומשדרגות את מעמדה הבין לאומי לטובה. זה לא "באשמת" ביבי. בכל אופן מדיניות הממשלה מרחיבה את מארג הקשרים הגלוי והסמוי עם מדינות ערביות "מתונות" באזורנו ובכלל, מהווה משענת אסטרטגית לירדן ומרחיבה מאד את הקשרים הביטחוניים והטכנולוגיים עם דרום מזרח אסיה. בנושא טכנולוגיה צבאית מתהדק השת"פ עם הודו ודרום קוריאה וישראל סיכמה על שת"פ בלוחמת סייבר עם יפן (בארץ התעסקו במחיר הביקור ביפאן ולא בתוצאותיו). ישראל העמיקה את הקשרים עם מדינות דרום מזרח אירופה, בולגריה, רומניה, יוון ועוד ולכן יכולה לחסום, לעתים, החלטות אנטי ישראליות באיחוד האירופי. בארץ יש פיתוח מואץ של רשת התחבורה המסייעת לישראל להפוך למדינת טרנזיט חשובה של סחורות ושרותים בין מערב למיזרח (הרכבת לאילת למשל). אז ישראל לא אשמה באביב הערבי אבל אפשר להגיד שהיא לא מבזבזת את ההזדמנות (הפלשתינים כן!).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה