הפרטנר

בעיקבות דבריו הישירים והאמיצים של יו"ר הרשות אבו מאזן ב"וועידת התיאום הערבית", ב 18/06/2014, בזכות התיאום הביטחוני עם ישראל ובגנות החטיפה חזרה לכותרות השאלה האם אבו מאזן הוא "פרטנר" רק בלי השאלה "פרטנר למה". אבו מאזן הוא בהחלט פרטנר לתיאום ביטחוני. יש לו אינטרס חופף עם ישראל בהכלת החמאס ויש לישראל אינטרס שהוא ימשיך לנהל ולייצג את הרשות ושהרשות לא תגלוש לאנרכיה של אירגונים מוסלמיים, סלאפים וקבוצות כוח ממחנות הפליטים. יש לישראל עיניין משותף עם אבו מאזן בפיתוח כלכלי של הגדה ופיתוח מעמד ביניים חזק בחברה הפלשתינית. מצד שני, כשמדובר בסוף הסכסוך והתביעות ההדדיות, סוף החלום להשמדת ישראל והכרה במציאות שישראל תשאר מדינת הלאום של עם היהודי אין לישראל פרטנר בעידן של אבו מאזן. בקיצור אבו מאזן הוא פרטנר לניהול הסכסוך וסרבן לפתרון הסכסוך.

הבעיה שהשמאל מנסה להפוך את אבו מאזן לפרטנר בנושא שהוא לא (סוף הסכסוך) ומתעלם ממה שהוא כן (ניהול הסכסוך). לו אני ראש ממשלה הייתי עובר לתצורה של "ניהול נדיב של הסכסוך" שבו הרחבה הדרגתית של השטח והסמכויות של הרשות וביצור עיקבי של הביקעה, ירושלים והשטח שמוסכם על רוב הישראלים ישאר לבסוף בידי ישראל. דווקא בניהול הסכסוך  אבו מאזן יכול להיות פרטנר אם נדע את הגבולות והריסון העצמי.

אנרגיות מהפכניות

למרות החיכוך הקשה עם החברה הפלשתינית התגובות הפלשתיניות רחוקות מאד, כמרחק שנות אור, מהתסיסה וההתפרצות של האינתיפדה הראשונה ומהפגנות האלפים של האינתיפדה השניה כשהנשים, הנערים  והילדים בראש והחמושים מאחורנית. אפשר לומר שכמות הטרוניות והתלונות על הטירדה שהחטיפה גרמה לשגרת היום של הפלשתינים שווה לפחות לגילויי השמחה. אמנם הצליחו לצלם נער מחלק ממתקים באיזה מתחם משפחתי של אסיר פלשתיני אבל התופעה ההמונית של שמחות בצמתים, צפירת מכוניות וחלוקה רחבה של ממתקים פשוט לא הייתה. גם בעזה התגובות היו מינוריות והחשש מתגובת צה"ל העיב כעננה על האווירה בציבור. נוסיף לזה את נשיא מצרים שהודיע לעזתים בצורה ברורה שממנו לא תבוא ישועה -המתיחות סביב רצועת עזה היא עיניין פנימי בין עזה לישראל פסק באופן חד משמעי. סביר להניח שהוא שמח לפחות כמו אבו מאזן על ריסוק החמאס.

המסקנה שלי - הפלשתינים נואשו מחיסול ישראל, נואשו מזכות השיבה ונואשו מפתרון מדיני לסכסוך שהולם את החזון שלהם - כעת הם מסתפקים שנעוף להם מהעיניים ושניתן להם לחיות בשקט.