נפל דבר בערב

אתמול השתלטו לוחמי המדינה האיסלאמית של עיראק והלבנט (ISIL), גוף שמקיים תיאום אסטרטגי רופף עם מנהיג אל קאעידה בהרי ווזיריסטן (צפון מערב פקיסטן) איימן אל זוואהירי, במתקפת פתע מתואמת, את מוסול - בירת מחוז נינווה ומרכז יצוא הנפט העיראקי. צבא עיראק השיעי שמצוייד בנשק מערבי, לאחרונה אף קיבל מסוקי אפאצי וטילים מתוחכמים מארה"ב בתיאום עם איראן, נחל מפלה מבישה, קציניו ברחו ראשונים, החיילים נסו על נפשם משאירים מאחור ציוד צבאי רב ובעיקבותיהם חלק גדול מהאוכלוסיה. אלף איסלאמיסטים שהיו כלואים בבתי הכלא של מוסול שוחררו, חומשו מיד והושם עליהם פיקוד זמני כדי להאיץ את ההשתלטות.  עד כה ניכשל הצבא העיראקי, שמתגלה כצבא כושל של מדינת עולם שלישי, מלכבוש חזרה את פלוג'ה וליישם ריבונות עיראקית על מחוז ענבר. המחוז המערבי של עיראק הגובל בירדן במערב, בערב הסעודית בדרום ובסוריה בצפון.  אל קאעידה באמצעות ISIL שולט כעת על כמחצית מעיראק מבחינת השטח, על כ 20% מהאוכלוסיה העיראקית המרוכזת רובה דווקא מדרום לבגדד, ומאיים על מחוזות נוספים במרכז המדינה כמו מחוז צלאח-א-דין. לוחמיו שולטים ברצף על כל דרום מזרח סוריה מהגבול העיראק, דרך דיר-א-זור על נהר הפרת  ועד דומייר והר הדרוזים בדרום מערב. מתחת לאף קמה לנו מדינת אל קאעידה השולטת על כ 200 אלף קמ"ר, על משאבי נפט ועל אוכלוסיה של כ 12 מיליון ערבים סונים ולמדינה הזו יש צבא אפקטיבי, מלוכד, נילהב ומחוייב.  המדינה הזו מאיימת על כל סביבותיה כולל תורכיה. יתכן מאד שמדובר באירוע מכונן במזה"ת הערבי.

ממשלת עיראק הגיבה בפאניקה גמורה - צבאה התגלה כלא כשיר ללחימה והרעיון לחמש אזרחים בעיראק העדתית והשיבטית לא יכול אלא לפרק את עיראק מביפנים עוד יותר ולמוטט את שאריות הסדר. הניצחון של ISIL כבר מעורר גלי התלהבות ואם כולם חששו מ 3000 מתנדבים אירופים הלוחמים בשורות אל קאעידה בסוריה ומהשפעתם העתידית על ביטחון הפנים באירופה הרי צריך כבר לחשוב על 10,000 מתנדבים מאירופה, על גלי פליטים מתגברים מהמזה"ת האומלל לאירופה המתאמללת ועל התעצמות המלחמה הדתית בין סונים לשיעים במזה"ת - הסונים נתמכים על ידי סעודיה השיעים על ידי איראן. כבר ברור כעת שהמלחמה תארך שנים, תבלע את משאבי מדינות הנפט הערביות באופנים שונים וכי כל האזור כולו, כולל הרשות הפלשתינית והחמאס, מאויים כעת על ידי גרורות של אל קאעידה. הזרוע השניה שלו פועלת כעת בתת הסהרה בעיקר בניגריה ובלוב. חלק גדול מההתפוררות הזאת נובעת מחולשת הדעת המדינית של ארה"ב.

בתוך התהליכים הבלתי נישלטים מתייצב הציר החדש והלא מוכרז של סעודיה, מצרים, ירדן וישראל  כגורם המייצב העיקרי והבלעדי!!! באזור. ישראל מספקת מודיעין למצרים לגבי קבוצות אל קאעידה בסיני, לירדן בהקשר של המלחמה בדרום סוריה, היא מספקת גז לירדן וכרגע, עד שמשק האנרגיה המצרי ישתקם, גם גז למצרים. בנוסף ישראל היא כעת השתדלנית העיקרית של הממשל המצרי בארה"ב והמתווכת העיקרית לחידוש היחסים והסיוע הצבאי האמריקאי למצרים. בין ישראל לסעודיה מתקיים תיאום מתמשך בנוגע למאבק בגרעין האיראני.  ישראל הפכה לגורם מייצב באזור הלא יציב של המזה"ת, משענת נאמנה למשטר הירדני וסייענית של מצרים וסעודיה בציר שבאופן רישמי מסתיר את ישראל בשרותים (טוב שכך).  

המלחמה המתחדשת בעיראק רק מחזקת את מעמדה של ישראל כגורם מייצב לאלו שמוצאים את הדרך להסתיע בה והסיוע הביטחוני הישראלי מגיע בדרך לא דרך אפילו לחלק מנסיכויות המפרץ. הקשרים האלה מתחילים לדלוף לתקשורת, למשל אל-ג'זירה באנגלית מפרסם ממש בימים אלה מצגת כיצד הגז הישראלי מציל את המשק המצרי - הערוץ מתכוון לפגוע בלגיטימיות של המשטר המצרי כסייען של ישראל אבל למעשה מקדם את הלגיטימית של הקשרים עם ישראל לפחות כהכרח בל יגונה. בכירים סעודים כבר לא חוששים להופיע בפורומים שונים בעולם לצד בכירים ישראלים ובית המלוכה הירדני כבר לא מתבייש לתת ביטוי תקשורתי לפגישות המלך עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. הייתה זו ירדן שסייעה יותר מכל לישראל לסכל את תוכנית הביטחון ההזויה של ג'ון קרי ו 160 המומחים. התהליך ברור - ישראל מתקבלת לאט אבל בטוח כגורם לגיטימי מייצב באזור שיכולה לסייעה מדינית וצבאית נגד גרורות אל קאעידה מצד אחד ונגד איראן מצד שני. בסוף, כפי שזה כבר קורה בפועל, מה שהיה מתחת לשולחן יתחיל ומתחיל להופיע גם על השולחן. לחלק מהשליטים הערביים כבר ברור היום שעדיין צריך להסתיר אותנו בשרותים מפחד ההמון אבל טוב כשישראל חזקה ויציבה לצדך.

* נפל דבר (קטן)  גם במערב

בארה"ב נחל חבר הקונגרס ומנהיג הרוב הרפובליקני, יהודי וידיד ישראל, אריק קנטור (ת) תבוסה במדינתו ווירג'יניה, בבחירות המוקדמות, למועמד רפובליקני קיצוני יותר - הפרופסור לכלכלה דיוויד ברט. קנטור הרפובליקני היה איש האגף המתון שתקשר בהצלחה עם הבית הלבן וגם עם הדמוקרטים ופנה למרכז הפוליטי של ארה"ב. דיוויד ברט פונה לימין המובהק בעיקר בסוגיית ההגירה הלטינית למדינה (כ 40 מיליון אזרחים וכ 12 מיליון שוהים לא חוקיים). הלטינים מהווים היום כ 15% מאוכלוסיית ארה"ב, הקבוצה האתנית הגדולה במדינה עד שבאזורים מסויימים על גבול מקסיקו, אריזונה, ניו מקסיקו וטקסס השפה השולטת היא הספרדית. הם גם ערנים ותוססים מבחינת יזמות כלכלית ומעורבות פוליטית ומקובל על כולם שבלי "הקול ההיספני" אין למועמד סיכוי רב להיבחר לנשיא. גם הרפובליקנים, לפחות חלקם, מבינים זאת היטב ומבינים שיש צורך לפתוח גשרים להיספנים הנוטים, מסיבות מובנות, לדמוקרטים. הבחירה אתמול היא מכה לאגף הרפובליקני המתון, לסיכוי למצוא דרך לציבור ההיספני במדינה ולסיכוי שנשיא רפובליקני יצליח להיבחר ב 2016. כרגע ניראה שהילארי קלינטון מגיעה בהליכה לבית הלבן גם כי אין לרפובליקנים כעת דמות מבילה משכמה ומעלה וגם כי הרפובליקנים מקצינים ומרחיקים, אגב כך, את עצמם מהציבור הקובע וזה לא היהודים אלא ההיסיפנים.