רק לפני שבועיים נימסר על תפיסת "מרגל איראני" בשם מוג'תבא אחמדי שבמסווה של איש עסקים בלגי נישלח לישראל לבנות תשתית עיסקית שתשמש כסיפור כיסוי לריגול איראני עתידי בישראל. המרגל עצמו טרם הספיק לגרום נזק לישראל והנזק הגדול ביותר הוא עצם חשיפתו. מקובל בעולם הריגול לתת למרגל כזה, לאחר שכבר זוהה על ידי שרותי הביטחון המקומיים כמרגל, להמשיך ליפעול ולבנות את התשתית שלו גם כדי לראות מי המצטרפים, כיצד היא עובדת, כיצד היא מתקשרת והכי חשוב, כאשר המרגל כבר מסובך עד צוואר וברור לו שיבלה את אחרית ימיו בכלא מבודד, לנסות להפוך אותו לסוכן כפול או סוכן משטה. חשיפתו הנימהרת טרם זמן של מוג'תבא אחמדי נועדה, כניראה, לשמש כנשק הסברתי נגד איראן אבל שללה מישראל הישג מודיעיני עתידי כי מינהרת הריגול המטפורית יכולה לעבוד לשני כיוונים. בכל מיקרה כשהוא כבר חשוף ובמעקב ניזקו הפוטנציאלי של המרגל מאיראן קטן והרווח הפוטנציאלי עצום.
ביום שלישי ה 08/10/2013 באוניברסיטת בר אילן פרס הרמטכ"ל בני גנץ שורה של תרחישים לפרוץ המילחמה הבאה שאליה צה"ל אמור להתכונן, במישתמע להמשיך להשקיע תקציבי עתק. התרחישים עסקו בטיל מדוייק בקריה, מינהרת תופת תחת גן ילדים (אולי בהשראת המינהרה שנחשפה), המון מסתער על ישוב, מיתקפת סייבר קיברנטית שתשתק מיגזרים שונים, ירי טילים על אילת, חטיפת מג"ד בתרחיש כפול בגולן והכל ביחד, במקביל או בסמיכות כשהאויב מגיב בעוצמה רבה בירי טילים לעורף הישראלי נוכח התגובות הראשוניות של צה"ל. מה נעדר מהתרחישים? - פלישת אוגדות שיריון עם אלפי טנקים משלש חזיתות בו זמנית, מתקפה אווירית של מאות מטוסים בו זמנית על בסיסי העורף, מרחבי הגיוס של המילואים ותשתיות אסטרטגיות, מצור ימי רחב על ישראל ובליווי מתקפה של מאות טילים בליסטיים עם ראשי קרב מגוונים על כל העורף האזרחי. סידרת האיומים הראשונה שמנה הרמטכ"ל היא מאד מסוכנת אבל עדיין בקטגוריה המיטרדית - הסידרה השניה - הקיומית - כמעט ונעלמה מהעולם אם התפוררות הצבאות והחברות הערביות במרחב ושקיעתן במאבקים פנימיים. עוד חסר בתסריטי האימה של הרמטכ"ל תג מחיר להתמודדות עם איום. האם להתמודד עם ירי לאילת ולקריה יקר יותר או פחות מלהתמודד, בנוסף, עם צבא מצרי מתואם עם הסורים והירדנים ומגובה בעיראקים ובלובים.
חלק מהתרחישים של הרמט"ל כבר התממשו בעבר, חטיפת חיילים בהר דוב, התסערות המון מוסת, כמעט בו זמנית, על ישובים בגליל במיסגרת מהומות אוקטובר 2000 ובו זמנית שריפת מאות אוטובוסים במחסום ארז, מתאבדים ברחובות הערים הגדולות וחשש מירי טילים של החיזבאללה לעומק ישראל. לגופו של עיניין ירי טילים על אילת אינו חמור מירי טילים על קירית שמונה, ופגיעת טיל בקיריה, מטרה צבאית לגיטימית, אינו עילה למילחמה אלא לחיסול מוצלח של בכיר חיזבאללה אפילו חודשיים לאחר מעשה. המענה לחטיפת מג"ד לא צריך להיות מלחמה רבתי אלא חטיפת בכירים בצד השני, מה שנימנענו מלעשות בעזה, אולי תוך שימוש במינהרות, כדי לשחרר את גילעד שליט. בסך הכל עלות המענה לאיומי התרחישים של הרמטכ"ל בני גנץ רחוקה מאד מהעלות של מלחמה כוללת מול צבאות סדירים מתואמים אחד עם השני בכמה חזיתות בו זמנית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה