כל הסקרים מראים שלמעשה אין זליגה ממה שמכונה מחנה הימין/חרדים לגוש הוירטואלי של מרכז/שמאל. הכתבות בעיתונות על חבירות בין אולמרט, ציפי ליבני, יאיר לפיד או מי שלא יהיה הם חלקם ספינים חסרי משמעות ובעיקר ניסיון להישתלט ולקושש כוח פוליטי ממספר גבוה של מנדטים, כעשרים במיספר, המתפנים כתוצאה מההתרסקותה של קדימה. אפילו בתסריט אופטימי מאד מבחינת האופוזיציה צריך להניח שלפחות מנדט או שתיים ממה שהיה קדימה יחזרו "הביתה" לליכוד. לכן מי שמטרתו בבחירות הפלת נתניהו או לחילופין בניית גוש חוסם נגדו, מי שרוצה הרבה או הכל, סופו שיצא בלא כלום.
כרגע אפשר לזהות שתי מגמות אפשריות של נדידת קולות משמעותית לקראת הבחירות הבאות. נדידה אפשרית (שאני אישית לא מאמין שאכן תיקרה בסופו של דבר) של קולות כביכול "חברתיים" מהליכוד לש"ס, בעיקבות שובו של אריה דרעי למנהיגות ש"ס. הנדידה הזו אם אכן תתרחש , לא תשנה את המאזן הגדול ואם בכלל היא מגבירה את כוח המיקוח של ש"ס.
הנדידה השניה האפשרית היא של אנשי ליברמן מישראל ביתנו שדגלו בעמדות אנטי חרדיות ומצאו שמיפלגתם לא הביאה להם הרבה תועלת בנושא הזה ולמעשה לא כירסמה באופן ניראה לעיין בכוח המיקוח של ש"ס. אנשים כאלה, ביחוד נוכח העמדות הלא שמאליות של יאיר לפיד, עשוייים לנדוד מליברמן ליאיר לפיד ואולי להשפיע במעט על גודלו של גוש הימין בכללו. לכן המאבק האמיתי הוא כרגע לא על חידוש התהליך עם הפלשתינים, נושא שחדל להעסיק את רוב הישראלים, לדעתי בצדק. הוא לא על צדק חברתי כי מן הידוע הוא ששכבות חלשות מצביעות בדרך כלל לימין ומעמד הביניים האשכנזי לשמאל, הוא על כושר המיקוח של ש"ס ועל היכולת לקדם רפורמות שמקטינות את התלות של החרדים במשק הישראלי ובמשלם המיסים החילוני ומגבירות את השתלבותם במשק ובנטל.
כבר כתבתי כאן בעבר שהימנעותה של ציפי ליבני מלהצטרך לקואליציית נתניהו כדי, לטענתה, לא להיכנע לסחטנות החרדית, דווקא הגבירה את כוח המיקוח החרדי ואת תלות הממשלה בכוחם הפוליטי וכתוצאה את אחיזתם בתקציב המדינה. יאיר לפיד, מעצם העובדה שהוא הכריז כבר ביסוד המיפלגה שהוא מתכוון להיכנס לקואליציה, השאיר לעצמו הרבה אופציות פתוחות, הציב את עצמו בעמדת איום על הכוח הפוליטי של החרדיות, הפך את המושג גוש שמאל/מרכז למושג ווירטואלי שאן לו שום אחיזה במציאות ולמעשה קבע שזירת המאבק האמיתי הבאה על דמותה של מדינת ישראל אינו המאבק שמאל- ימין אלא המאבק החרדי - חילוני.
תיאורתית אפשרי שמפלגת העבודה ושלי יחימוביץ ימצאו מכנה משותף כלכלי עם ש"ס אבל קשה להאמין שאל הנוסחה הזו יצטרפו יאיר לפיד ופליטי קדימה וביחד יקימו ממשלת מיעוט הניתמכת מבחוץ על ידי ערבים ומרץ. ממשלה כזו תהיה כל כך שברירית ותלויה בגחמות של כל שותף בניפרד וכל חבר כנסת סורר שלא תוכל להחזיק מעמד אלא זמן קצר. לכן מכל המלל והאבק יש בבחירות הקרובות רק מאבק אמיתי אחד על דרכה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית - המאבק החרדי-חילוני, יש לו שני שחקנים ראשיים יאיר לפיד ואריה דרעי והמאבק יתרחש בצד הימני של המפה הפוליטית כשהשאר הם שחקני חיזוק ומעודדים מהיציע ושלביבי לא יהיו הרבה בררות אלא להשלים אם התוצאה שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה