במהפכה הלובית של לפני שנה נחשף כבל עם ועדה שלמרות שלוב כמדינה הייתה נטולת יכולת הגנה אמיתית בפני אויב והתערבות חיצונית, לא הצליחה נאט”ו לרכז כוח צבאי משמעותי כדי להתערב במשבר, בלי קשר לשיפוט הערכי של ההחלטה, צרפת, ספרד, איטליה ובריטניה לא הצליחו ביחד לקיים מבסיסים קרובים בסיציליה נוכחות אווירית יעילה מעל לוב. רק התערבות אמריקאית ו”הנהגה מאחור" של ארה"ב הכריעו לבסוף את הכף נגד מועמר קדאפי. הנוכחות של אירופה באיזה מבצע צבאי בעולם היא בעיקרה סימלית ומדינית. אין לאירופה, אפילו רצתה בכך, יכולת לתקוף או להוסיף משקל מבצעי לתקיפה אפשרית באיראן. ממילא אירופה דועכת וקורסת פנימה והמירב שאפשר לצפות ממנה היא תמיכה בסנקציות כלכליות - בברירה בין איראן גרעינית לתקיפה ישראלית הם, בצורה הכי ברורה שאפשר, בעד השלמה עם איראן גרעינית. יתר על כן ישראל ניתפסת לכן כמזיקה לאינטרס האירופי שאני מצייר אותו כ"תנו להתפורר בשקט". העתיד של העולם לא באירופה.
מי שהקשיב או קרא את כל נאומו של אובאמה באו"מ יודע שהנאום לא עסק בגרעין האיראני אלא בשוליו. הוא עסק בעיקר בחזון המדיני המרכזי של אובאמה - פיוס היסטורי בין ארה"ב לאיסלאם. תקיפה באיראן תאחד את העולם המוסלמי המפוצל והעויין נגד ישראל ולא יעזרו שום עובדות שארה"ב לא מעורבת בתקיםה כזו - הם כולם יתאחדו גם נגד ארה"ב. בשורה של ראיונות הדגיש הנשיא אובאמה שהוא מאמין גדול בפיוס עם האסלאם למרות שבטווח הקצר העויינות לארה"ב רק גוברת, כי מדובר בתהליך היסטורי שתוצאותיו ניכרות לעיין רק בטווח הארוך יותר. אי אפשר להתווכח עם ההיגיון הפנימי של אובאמה אבל גם אי אפשר לבנות בהיסטוריה על תהליכים ארוכי טווח של יותר מעשור כי זה תמיד, ממש תמיד, יוצא הפוך על הפוך על הפוך. קשה לראות תסריט שבו ארה"ב הנסוגה מאפגניסטן, לאחר שנסוגה מעיראק, המתחמקת מכל הפעלת כוח שולית ועקיפה נגד סוריה, שבניגוד ללוב מסוגלת אכן להתנגד למעורבות כזו, עוזרת נחישות להילחם באיראן שהיא אגוז קשה פי כמה מעיראק, אפגניסטן וסוריה גם יחד. ארה"ב אמנם אמרה שיש לה מושג "טוב למדי" על תככי תוכנית הגרעין האיראנית אבל את זה הם אמרו גם על צפון קוריאה ופקיסטן. רק לפני יומיים הודה שר ההגנה ליאון פנטה שארה"ב לא יודעת לאן בדיוק ניידו הסורים את הנשק הכימי שלהם, שהיה כביכול תחת מעקב מערבי קפדני, גם לא היה להם מושג על הכור בסוריה ועל מצב הנשק להשמדה המונית בעיראק לפני המלחמה ב 2003 . הרקורד המודיעיני של ארה"ב בהבנת וחיזוי תהליכים מתמשכים הוא משהו בין "מזעזע" ל"אסון מתמשך" - תבחרו בעצמכם. בקיצור האמונה שארה"ב לבסוף תתקוף באיראן מצויה יותר בתחום האמונות המשיחיות ושאיפות הלב. לא הייתי ממליץ לאיש לקחת אותה כהנחת עבודה מעשית למרות שמותר לטפח תקוות בלב.
הניו יורק טיימס, שופרו מרצון של ברק אובאמה, פירסם הערכה של מומחי מודיעין שתקיפה באיראן רק תחזק את הנחישות האיראנית להגיע לפצצה. למרות שאני חושב אותו הדבר בדיוק הסטטיסטיקה מוכיחה שבדרך כלל קורה בדיוק ההיפך ממה "שמומחי המודיעין" של ארה"ב מעריכים. הם יותר בונים את האליבי של הממשל למה לא לתקוף מאשר איזו תחזית מבוססת באמת.
כל ההקדמה הזו נועדה להזהיר מהתסריט שמתחיל להתגבש בעולם. כשהעולם יהיה ממש מבוהל מהגרעין האיראני ועוד יותר מהתקיפה הישראלית תבוא איראן בהצעה שסביר מאד שהעולם יעוט עליה כמוצא שלל רב. אנחנו מוכנים לפתוח את כל מיתקני הגרעין שלנו לפיקוח בינ"ל ולהתחייב לעסוק רק בפיתוח גרעיני לצרכי שלום. זאת בתנאי שגם ישראל המאיימת על שלום האזור תעשה אותו הדבר. הרי לא יתכן שהעולם, כך האיראנים, יתבע מאיראן מה שהוא מקבל כמובן מעליו בישראל. אם מדינה ככל האומות כי אז תחילו את אותה אמת מידה על ישראל אומרים האיראנים כבר היום. לי אין ספק שאירופה תתנפל על ההצעה כמוצאת שלל רב ועוד תבטיח לאיראנים שפע של הטבות כלכליות כשהיא מגבירה את הלחץ על ישראל לקבל את ההצעה.
בוועידה המכינה לוועידה הכללית ה-56 של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה, שהתקיימה ב 11/2011, בחודש יולי 2010 אפשרה ארה"ב, בהחלטה אישית של אובאמה, שהמדינה היחידה שתדרש לספק הסברים על תוכניתה ומצבה הגרעיני היא ישראל. לא איראן, לא צפון קוריאה שלא לדבר על הודו ופקיסטן. כי הערבים דרשו וארה"ב חיפשה את נתיב הפיוס עם העולם הערבי. בסוף הצליחה ישראל לסכל את הגזירה בסיוע ה"אביב הערבי" אבל הזרע ניזרע. אובאמה כבר מדבר זה זמן על הוועידה לפירוק המזה"ת מנשק גרעיני וברור שמאחרוי המילים הנטרליות עומדת ישראל - כרגע המדינה היחידה באזור שחושבים שיש לה נשק גרעיני.
אם ישראל תמשיך בקו של למצב את עצמה בחוד החנית של המאבק באיראן - היא גם זו שתזרק לכלבים ראשונה כדי לפתור את הבעיה. הם לא יצאו למלחמה לא בשביל עצמם ובטח לא בשבילנו . אובאמה לא יוותר על הפיוס ההיסטורי, שהוא עדיין מאמין בו, עם העולם המוסלמי והוא כבר הוכיח נוכנות להשליך את ישראל תמורת פיוס עם העולם המוסלמי. מכאן יש לישראל שתי ברירות - להשלים אם הכלת האיום האיראני או להשלים עם זה שהיא תהפך לשעיר לעזעזל של עולם ציני, הדוניסטי, קורס כלכלית ומוסרית המוותר על ערכיו הבסיסיים. נכון אפשר להזכיר את מינכן 1938 אבל את מי זה באמת מעניין היום.
אז בו נסכם:
השבמחק1) נתניהו הפך את נושא הגרעין לנושא ישראלי כדי לדחוף את העולם להטיל עוד סנקציות על האיראנים. אבל הסנקציות לא עובדות, וכנראה אין להן הרבה סיכוי כי האיראנים מושקעים בנושא הגרעיני.
2) האמריקאים לא הולכים לתקוף את איראן כי אין להם את האנרגיה או הרצון.
3) ישראל כנראה לא יכולה לפגוע באיראן, שלא לדבר על המחיר היקר שנשלם בתגובה, שלא בטוח שאנחנו מוכנים לעמוד בו. (למרות שאני לא חושב שהעולם המוסלמי יתאחד סביב איראן בהושא הזה).
4) אסטרטגיה של הכלה והרתעה היא בעייתית כי גם ישראל וגם ארה"ב העמידו את כל היוקרה שלהם על מניעת גרעין מאיראן והפחדת הציבור הישראלי בחזיונות אפוקליפטיים.
5) ועכשיו אתה חושב שכל זה יוביל למהלך שינסה לפרוק את ישראל מהנשק הגרעיני שלה?
אז מה עכשיו?
האגף הליברלי או ליתר דיוק הבסיס התומך של אובמה במפלגה הדמוקרטית לא יאפשר לאובמה לתקוף באיראן וכמו גם כותב המאמר אני מסכים שלאובמה אין שום כוונה לעשות זאת. אבל המסר של נתניהו היה מאוד ברור ישראל תעשה זאת ולא לפי לוח הזמנים של ממשל אובמה, החבלה בתחנת הכח מעכבת בכמה חודשים את האיראנים ומאפשרת לישראל לדחות את התקיפה לאחר הבחירות. ישראל לא תתפרק מנשק גרעיני היות וזאת תעודת הביטוח של עם ישראל, ואחרון חביב למרות הסקרים שמנבאים כהונה שניה לאובמה כדאי לכולם להמתין בסבלנות ל 6 בנובמבר. אם % ההצבעה הרפובליקני יעבור את תחום 53% אז מיט רומני יהיה הנשיא הבא, זה בדיוק היה המתכון לבחירתו של ג'ורג' בוש הבן פעמיים.
השבמחקI'm excited to uncover this great site. I need to to thank you for ones time for this fantastic read!! I definitely savored every part of it and I have you book marked to look at new information on your web site.
השבמחקHere is my blog post : Oneclickcash