יום חמישי, 19 ביולי 2012

שונות

סוריה

סוריה מתקרבת לרגע ההכרעה. גם אחרי נפול משטר אסאד סביר מאד שקבוצות האופוזיציה, אנשי הג'יהאד והעלאווים ימשיכו להאבק על מעמדה וכיוונה של סוריה ומדינה עלאווית בצפון מערב סוריה היא אכן אפשרות ריאלית (כמו מדינה כורדית בעיראק). ברור שהמהפך בסוריה הוא מפלה אסטרטגית לאיראן שמפסידה את החוליה המרכזית בציר השיעי - איראן, סוריה וחיזבאללה. היא גם מנתקת את החיזבאללה באופן פיזי מאיראן והחיזבאללה נידון לכן לדעיכה איטית, שכבר החלה למעשה. המלחמה בסוריה היא הניצחון הצבאי המשמעותי הראשון במאה העשרים והעשרים ואחת של הבלוק הסוני ערבי נגד הקשת השיעית בהובלת איראן שתאבד נכס אסטרטגי ראשון במעלה. סיכסוך שמעצב את המזה"ת וידחוק הצידה את הסכסוך הישראל/פלשתיני/ערבי.


במישור הטקטי ובטווח הקצר צפוי שחלקים בסוריה וגם על גבול ישראל יהפכו לשטח עם ריבונות חסרה או מוגבלת שבה יפרחו אירגוני טרור רדיקלים שיעיסקו את עצמם גם בהטרדת ישראל. בין האיום האיראני האסטרטגי על קיומה של מדינת ישראל לאיום הטקטי המטריד של הטרור, שבו ישראל בהחלט עשויה למצוא את המערב לצידה, אני מעדיף את טירדת הטרור. זה לא שהמצב יהיה טוב, הוא כניראה יהיה גרוע ומסובך אבל עדיף איראן מוכה, חיזבאללה דועך וצבא סוריה מתפורר גם במחיר טירדת הג'יהאד בגבול הצפון.

-----------------------------------------------------



קדימה
הסיבוב שקדימה עשתה בממשלה הועיל לישראל במונים יותר מהמחאה החברתית ומשלש שונות האופוזיציה של קדימה מחוץ לממשלה. קדימה שמה את נושא השיוויון בנטל וגיוס החרדים בלב סדר היום הציבורי ושלש מיפלגות הפכו אותו לנושא המרכזי שלהם ביום הבחירות הבא - קדימה, שמנסה להוכיח שהיא עדיין לגיטימית לחברה הישראלית, יאיר לפיד שזה דיגלו המרכזי ואביגדור ליברמן שעדיין לא מצליח להוכיח השגיות כל שהיא לכלל בוחריו (אם לא ניקח ברצינות את בדיחת חוק הזוגיות). הם, כניראה, לא ירפו וינסו, כל אחד בשיטותיו, להרוויח כמה שיותר מהברית החרדית עם נתניהו. יש סדר יום חדש שניקרא "השיוויון בנטל" שדוחק את המחאה החברתית מלפני שנה, שהוא חשוב לכלכלה וכניראה ישאר איתנו עד שניסתבך בסוריה או באיראן.


אגב כתבתי וטענתי שהרבה יותר חשוב לחייב את החרדים ללימודי ליבה ולאפשר להם להשתלב במשק מאשר להתמקד דווקא בגיוס. אז כן קדימה עשתה משהו לסדר היום הציבורי בישראל ואני מעדיף קדימה כזו מקדימה שישנה על הספסל שלש שנים (זה לא שאני הולך להצביע לקדימה בקרוב ובכלל).

 --------------------------------------------

תגובה בירוקרטית


בעקבות משה סילמן ששרף את עצמו בהפגנה למען צדק חברתי במוצאי שבת האחרונה. הבירוקרטיה בממשלה מזוויעה, מייאשת ובעיקר זו שבביטוח הלאומי. לביטוח הלאומי יש למשל שיטה לא לעדכן אנשים בזכויותיהם, למשל נשים על זכותם לקבל החל מגיל 62 קיצבת זיקנה. מי שכמובן לא מעודכן ומאבד את זכאותו הם השכבות המנוכרות והחלשות. הפיתרון לחלק מהמצוקות, אלו שאפשר לפתור ולא את כולם אכן אפשר, הוא בפישוט הבירוקרטיה והגמשתה. תגובת הממשלה על עוד "קו אדום" למיואשים ועוד ועדת עירעור עליונה רק יתקעו את התהליכים המסורבלים ממילא, יעמיקו את רעשי הרקע ויסבכו עוד יותר את התהליך הבירוקרטי שאי אפשר בלעדיו. יחד עם זאת ולמרות קשיי הבירוקרטיה המדינה לא יכולה לאמץ לעצמה קריטריונים לקבלת סיוע מהממשלה, בכל צורה שהיא, על בסיס "מגיע לי" ואני "אעשה מעשה יאוש". גל הסימפטיה למשה סילמן כבר גרר אחריו עוד חמישה שאיימו לשרוף את עצמם וסך ה"מגיע לי" של אזרחי המדינה בעיני עצמם  עובר בקלות את סך המשאבים שהמדינה תייצר בעשור הקרוב. צריך לתעדף, לדאוג שהנוכלים והרמאים לא יקבלו ושהניזקקים כן יקבלו ואת זה אי אפשר לעשות בלי בירוקרטיה. בנוסף אסור לשכוח שעדיין ולמרות הקשיים אנשים אחראים לבחירות שלהם ולהחלטות שלהם ואבוי לנו אם המדינה תחליף את האחריות האישית של כל אדם לא רק לעצמו אלא גם לסובב אותו.


------------------------------------------

למה הם קורסים?

בשני העשורים האחרוניפ של המאה העשרים הסיבה העיקרית לפשיטת רגל כלכלית של מדינות היה תקציב ביטחון מוגזם. תקציב הביטחון (לא רק) גרם לקריסת ברית המועצות , אלבניה רוב מדינות הגוש המיזרחי ולמעשה גם של צפון קוריאה שאזרחיה נידונו לדלות ועוני קשה. במאה העשרים ואחת הסיבה העיקרית לקריסת הכלכלות בעולם היא מדיניות רווחה מוגזמת מדי (לא רק). מדיניות שמנתקת את הקשר בין עבודה ואחריות לפרנסה ובין הכנסות להוצאות (כמה קל ומפתה להגדיל את הגירעון ולהדפיס עוד כסף). מדיניות רוווחה אחראית היא מדיניות שהרוב החזק, כן מעמד הביניים, תומך בשוליים החלשים. מדיניות הרווחה של אירופה, המאומצת על ידי פעילי הצדק החברתי כאן בארץ, היא שהרוב שיש לו, מעמד הביניים, משתלט גם על רוב תקציבי החברה והרווחה תחת הכותרת "מעמד הביניים מתרסק" ו"לא גומרים את החודש". אכן רוב תקציבי החברה שהועתקו כתוצאה מוועדת טרכטנברג מימנו הטבות עתק למעמד הביניים שקשה אבל יש לו וכמעט שלא חילחלו למי שבאמת אין לו. יש חוט מקשר בין כל הכלכלות הקורסות והניחלשות באירופה (חוץ מהדוגמא של ארה"ב) והוא מדיניות רווחה שיצאה משליטה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה