מורה נבוכים

קראתי כאן להתפטרותו של פרקליט המדינה משה לדור. היות ואני תומך בפרקליטות ובמלחמתה בשחיתות אסביר את קריאתי.

לכל אדם מותר לתת ולהעביר כסף, רכוש וטובות הנאה לזולתו ואין בכך שום עברה על החוק גם אם נותן הכסף הוא מפשוטי העם ומקבל ההנאות הוא ראש הממשלה. כדי להוכיח שוחד בפרשת מעטפות הכסף וטלנסקי לא די להוכיח שטלנסקי העביר סכום גדול של מזומנים לאהוד אולמרט במעטפות . מה שהוכח מעבר לכל ספק סביר ומסריח עד השמיים, אלא גם שהנותן ציפה לתמורה על חשבון הציבור והמקבל התכוון לתת תמורה כזו. דובר ברכילות העיתונאית שטלנסקי ביקש מראש הממשלה, בהיותו שר התמ"ת, להפעיל את השפעתו באיזו מדינה דרום אמריקאית כדי שטלנסקי יוכל לקבל זיכיון למכור שם מכונות ביתיות ליצור קפה. נישמע לי קצת הזוי אבל בכל מיקרה לא הוכח שזה היה משהו מעבר למשאלות הלב של טלנסקי עצמו ובוודאי לא הוכח שאהוד אולמרט התכוון או עשה, ולו מעשה ראשוני וסימלי, להענות למשאלות הלב של טלנסקי. גם לא הוכח שהוא נטע בטלנסקי תקוות שאכן כך יעשה תמורת הכסף. באין תמורה אין שוחד ולכן זוכה אהוד אולמרט. מסריח אבל כשר חוקית. את הסוגיה הזו ליבנו שפע של פרשנים משפטיים בתקשורת הגלויה לכל וכולם הטילו ספק ביכולת להביא להרשעתו של אולמרט בשוחד.

פרשת ראשונטורס, לפיה ארגן לעצמו אהוד אולמרט מימון כפול לנסיעותיו בתפקיד והשתמש בעודפים של כ 96$ אלף לנסיעות משפחתיות פרטיות מורכבת הרבה יותר. הקשר בין אהוד אולמרט למשרד הנסיעות התקיים באמצעות שולה זקן שהייתה החוליה המתווכת. שולה זקן אכן הורשעה אבל סכרה פיה ו"נישכבה על הגדר" למען הבוס שלה לשעבר. מאחר שסירבה להעיד בפרשה לא יכלה הפרקליטות להוכיח קשר ישיר בין אהוד אולמרט כמי שמנחה מארגן ומנהל - למשרד הנסיעות. דמותה הלא מפוענחת של שולה זקן ונאמנותה הבלתי מתפשרת היוותה אבן נגף ביכולת להוכיח משפטית כוונת מכוון אצל אהוד אולמרט ולא סתם בלגן ניהולי כפי שאולמרט טען. אצל שולה זקן היה ועדיין מצוי המפתח להתנהלות ולכוונה האמיתית של אולמרט. התיק סבל גם מבעיית אמינות כשהסתבר שהעדה הראשית שטיפלה בנסיעות אולמרט בראשונטורס, רחל ריס'בי-רז הוסתה לעדותה על ידי רב מהימין שפעל להדחת אולמרט. אין בכך כדי לשלול את העובדות עצמן אבל הפרקליטות מצאה עצמה, עוד בטרם החל המשפט, במצב ששולה זקן מסרבת לכל עדות, לכל שיתוף פעולה ולכל עיסקה ולכן הרצף בין אהוד אולמרט למשרד הנסיעות בכוונה ובשיטה בעייתי להוכחה והפרקליטות מתומרנת לעמדתה על ידי רב עלום. גם כאן היו פרשנים שקראו קודם להעמיד את שולה זקן לדין שהרי בינה למשרד הנסיעות לא היה שום גורם מתווך בתקווה שאם תורשע, והיא אכן הורשעה, אפשר יהיה להגיע איתה לעיסקה לגבי הבוס שלה אהוד אולמרט. זו כבר ההרשעה השניה של שולה זקן אחרי שבפברואר האחרון הורשעה במירמה והפרת אמונים בפרשת רשות המיסים. זה שליד אולמרט משרתת בנאמנות עבריינית שנים רבות לא אמור משפטית להשליך על אהוד אולמרט בדיוק כבמיקרהו של היעץ המשפטי יהודה וינשטיין שאשתו הורשעה בהעסקה לא חוקית של עובדת זרה. הדעה אכן נותנת שיהודה וינשטיין ראה את העובדת בביתם המשותף והיה אמור להתעניין, לפחות ברמה הבסיסית, מי המועסקת. אבל לך תוכיח בבית המשפט.

שתי פרשיות העידו על להיטות היתר של הפרקליטות להתעלם מהקשיים. הפרשה הראשונה היא פרשת עו"ד אורי קורב, מי שהוביל את התביעה בפרשות טלנסקי וראשונטורס, שבהרצאה לסטודנטים בתחילת פברואר 2010 כינה את שופטי העליון "חמורים שחושבים שהם יודעים הכל". על כך הושעה לזמן מה מתיקי אולמרט וברור שהתייחסותו נגעה בתיקי אולמרט. הפרשה השניה נוגעת למשה לדור עצמו שבפברואר 2011 אמר בראיון להארץ שאהוד אולמרט קיבל הלוואה של $75 אלף שאותה לא החזיר תוך שבאמצע מאבק משפטי הוא מכפיש, ללא הוכחה, את הניתבע בתקשורת. בדיעבד הסתבר שההלוואה כן הוחזרה ולדור נאלץ להתנצל באופן רישמי. שתי הפרשיות מעידות על להיטות יתר שהאיבה, כמסתבר, על השיקול הקר שהוא כלי העבודה המרכזי של כל פרקליט.

בסופו של יום ברור שזיכויו של אהוד אולמרט הוא מכה אנושה למאבק בשחיתות במדינת ישראל . הלהיטות שיבשה את שיקול הדעת והפרקליטות התגלתה כחסרת מנהיגות המחבלת במאמצי עצמה.

לדעתי אין טעם בעירעור כי פסק הדין הוא תוצאה הגיונית וסבירה של מה שהובא בפני בית המשפט ודמותה המיוחדת של שולה זקן. אין לפסק הדין השלכות משמעותיות על פרשת הולילנד אבל יש לו השפעה על התיק הניצחי נגד ליברמן מפני שגם תיק ליברמן, להבדיל מפרשת הולילנד, סובל מהרבה עמימות ומקשר לא ברור בין החשוד, אביגדור ליברמן, לעבירות שבוצעו, כביכול, בעיקר על ידי בתו.

לגבי חזרתו של אהוד אולמרט לפוליטיקה הדרך ארוכה מאד ולא סביר שתתבהר עד הבחירות הקרובות אפילו יתקיימו במועדן. ראשית אהוד אולמרט הורשע בהפרת אמונים בתפקיד ציבורי (פרשת מרכז ההשקעות). פרשת הולילנד עוד תחזור ותכה בנו שוב ושוב עם אולמרט כחשוד מרכזי כשאחת המואשמות, שולה זקן, כבר הפכה למורשעת כמעט סידרתית. הפרשה הזו על ספיחיה, ערעוריה ותהפוכותיה עוד תמשך זמן רב. כל הפרשנים יכולים בינתיים לישון בשקט. אם אולמרט יזוכה לבסוף בפרשת הולילנד כי אז תתחולל כאן רעידת אדמה אמיתית.

הלקח האמיתי שלי מזיכויו של אהוד אולמרט שאין לחקור ולהעמיד ראש ממשלה לדין בזמן כהונתו על עברות ישנות ולא פעילות שאינן נוגעות להחלטות העכשוויות בממשלה - הן יכולות לחכות עד לאחר סיום המשמרת. גורמים פוליטיים מנצלים את הפרקליטות ככלי במאבק שלהם. לראיה שכל ראש ממשלה בישראל בשני העשורים האחרונים הועמדו תחת חקירה פלילית ויש רגליים לטענה שהחקירות השפיעו מאד על ההתנהגות הפולטית של ראשי הממשלות הנחקרים. רשויות החקירה והחוק מצאו עצמם ככלים בידי אופורטיוניסטים פוליטיים לשבש את פעולתו של ממשל נבחר בישראל. זה הרבה מעבר לפרשת אולמרט - זה הפך לשיטה בחסות הפרקליטות ואת זה צריך להפסיק.