חמשת ה"לאווים" של פלשתין

במרץ 1939, כשענני מלחמה משחירים את האופק באירופה, התכנסה בלונדון וועידת סנט ג'יימס, ידועה גם כוועידת השולחן העגול לישוב הסכסוך בין יהודים לערבים בארץ. בראש משלחת הערבים (אז עוד לא היה עם פלשתיני) עמד ג'מאל אל-חוסייני, קרוב משפחתו של חאג' אמין אל-חוסייני,  בקרוב משת"פ של הנאצים, ובראש המשלחת היהודית חיים וויצמן. הוועידה התכנסה בעקבות "המרד הערבי הגדול" (ה'מאורעות' 1936-9) וועדת פיל. על השולחן הצעה למדינה יהודית על 6,000 קמ"ר וערבית על 22,000 קמ"ר. חים וויצמן בראש המשלחת היהודית קיבל את ההצעה והוסיף "תנו לנו מדינה בגודל מפת שולחן ונסתדר" - הערבים סירבו וחאג' אמין אל חוסייני הסביר את הסירוב - זה לא עניין של שטח - האדמה היא אדמת ווקף מוסלמית שאין לאיש רשות לוותר עליה - זו הפעם הראשונה שהפלשתינים אמרו לא למדינה משלהם כי חיסול הריבונות היהודית היה חשוב בעיניהם יותר - מעטים העמים שזוכים להזדמנות שניה.

ב 29/11/1947, פחות מ 9 שנים מאוחר יותר, קיבלה העצרת הכללית של האו"מ את תכנית החלוקה שחלקה את הגדה המערבית בערך חצי-חצי בין יהודים לערבים, כן גם אז עדיין לא היו פלשתינים. היהודים קיבלו ויצאו במחולות - הערבים, כולל ערביי הארץ, שללו אותה. אותו ג'מאל אל-חוסייני הכריז  "קו החלוקה לא יהיה אלא קו של אש ודם" ומזכ"ל הליגה הערבית הבטיח לשגריר בריטניה בקהיר לסלק את היהודים מהארץ במרחץ דמים - פעם שניה דחו הפלשתינים הזדמנות למדינת לאום משלהם בשל עצם הריבונות והנוכחות היהודית - איזו אומה זכתה להזדמנות שלישית בהיסטוריה ?.

באוגוסט 2000 התקיימה וועידת קמפ-דיוויד 2 בארה"ב. ראש הממשלה דאז אהוד ברק הציע את חלוקת ירושלים, כולל ריבונות דו מפלסית בהר הבית, "מעבר בטוח" מחוץ לריבונות ישראל  ביו עזה לגדה, לא דרש שום הכרה במדינה יהודית והעברת 94% מהשטחים שנכבשו ב 67 לריבונות פלשתינית מלאה - בהינתן המעבר הבטוח המאחד בין פלשתין בעזה לגדה, שהיו מופרדות לחלוטין טרום 67, יש הטוענים שברק הציע לפלשתינים למעשה לפחות 100%. עיתונאים הצליחו להקליט מרחוק את הנסיך בנדר בן-סולטן, שגריר סעודיה בארה"ב נוזף, מאיים, מפציר ומנסה לשכנע את יאסר ערפאת לחתום על ההצעה וערפאת סרב. לימים חשף הנסיך שהסירוב של ערפאת נבע מפסקת הסיום שההסכם הוא סוף הסכסוך והתביעות ההדדיות - כלומר- השלמה במשתמע עם אופיה היהודי  של ישראל. פעם שלישית סרבו הפלשתינים למדינת לאום ריבונית פלשתינית כי היא חשובה פחות מחיסול החזון הציוני !

ב 11/2008, בעקבות מתווה אנאפוליס של הנשיא בוש הבן הציע ראש ממשלת ישראל דאז אהוד אומרט הצעות מרחיקות לכת לאבו מאזן כולל כל הצעות ברק וחילופי שטחים קטנים. רשמית לעולם לא הגיע תשובה להצעה מאבו מאזן אבל  ב 29/04/2009, תחילת ימי הנשיא אובאמה, התפרסם בוושינגטון פוסט ראיון שנערך ב 25/04/2009 עם אבו מאזן על ידי הכתבים ג'קסון דיהיל ומארק הייאט - בראיון אישר אבו מאזן בקולו שלו שהצעות אולמרט היו נדיבות ומספקות מבחינה טריטוריאלית אבל הוא דחה אותם כי - ציטוט "קבלת ההצעות הייתה מונעת התיישבות רחבת היקף של הפלשתינים במקומות מהם גורשו"  - סוף ציטוט - לא הקף העברת השטח, לא עוד סמטה בירושלים . פעם רביעית סירבו הפלשתינים למדינת לאום עצמאית משלהם כי 'זכות השיבה' ןחיסול אופיה היהודי של המדינה עדיין חשובה להם יותר (ח"כ חנין זועבי בהרצאה בציריך ב 04/2016 - "בחזוני שתי מדינות - אף אחת מהן לא יהודית"). --[ לראיון במקור ] -

ב 04/2014 הציג המתווך, מזכיר המדינה של ארה"ב ג'ון קרי את "מתווה קרי" - המתווה שהיה קשה מאד לישראל כלל חלוקת ירושלים, פינוי מאות אלפי מתנחלים וויתור על שליטה ביטחונית בבקעה שהייתה אמורה להתבצע על ידי כוח בינ"ל בשלט רחוק במעורבות ירדנית פלשתינית - ישראל השיבה בחיוב להצעה - אבו מאזן התעלם ולא השיב. אני לא מכיר הסבר מתועד בכל מיקרה - התכנית הייתה אסון לישראל, משטר אובאמה אוהד מאד לפלשתינים ועדיין הם התעלמו מהצעה אמריקאית מרחיקת לכת שישראל כן קיבלה ! יש מעט מאד עמים שקיבלו הזדמנות שניה להקים את מדינתם - הזדמנות שלישית היא מבחינת נס - חמש הזדמנויות זו פריבילגיה שמעלה שאלה - הפלשתינים באמת רוצים מדינה ?