היום, יום שלישי 20/12/2016 נודע שבחודש הקרוב יגיעו לישראל שרי האנרגיה של קפריסין, יוון ואיטליה ל"פסגת אנרגיה" כדי להתניע את תהליך הנחת צינור הגז מישראל דרך קפריסין, יוון לאיטליה. הכניסה של ישראל כספקית מרכזית של גז לאירופה שתשחרר אותה מתלות בגז רוסי ובתחומים מסוימים מתלות באנרגיה ערבית היא מהפכה אסטרטגית עצומה - שווה אולי למהפך האסטרטגי שלאחר ששת הימים - אז נוצקו היסודות לשיתוף הפעולה הביטחוני עם ארה"ב לפני 49 שנים.
צינור הגז לאירופה, שכבר התייחסתי אליו בדיוק לפני שנה, ב 18/12/2015 כ"פרויקט השלום הגדול" היה אחד הסיבות לפיוס ההיסטורי עם תורכיה. תורכיה רצתה שהצינור יעבור דרכה, יחד עם צינור רוסי מהקווקז, כדי ליצור מצב של תלות גוברת של אירופה בתורכיה שברצותה מציפה את אירופה בפליטים, ברצותה תסגור להם את הגז בחורף וארדואן יוכל להלך איימים על אירופה וגם על ישראל.
אמנם בהסכם הפיוס עם תורכיה התחייבה ישראל למכור גז, דרך צינור שיונח, לתורכיה ואף לאפשר לה למכור את הגז הלאה למי שתחפוץ אך ישראל לא הסכימה, בצדק רב. לאפשר לתורכיה בלעדיות. מדינות אירופה, שכעת כבר למדו את טיבו האמיתי של ארדואן, הודיעו לישראל לפני כחודשיים שלא יסכימו לקנות גז מישראל דרך הצינור התורכי - באירופה, לכאורה, אין מחסור בגז, רוסיה מעוניינת ורוצה למכור גז רב לכל דורש והצנרת כבר ומתפקדת זה שנים - הבעיה היא התלות המדינית ברוסיה, באוקראינה דרכה עובר הגז וכעת, על פי התיכנון, בתורכיה הבעייתית. במקביל לפיוס עם ישראל התחולל גם פיוס רוסי-תורכי שגם הוא נישען על פרויקט גז משותף מרוסיה דרך תורכיה.
צינור הגז המתוכנן, חלקו במימון אירופה, יחבר את שדות הגז של קפריסין וישראל לאירופה ובשלב השני את הגז המצרי (תלוי ביציבותה הפוליטית) ויחבר את כלכלת ישראל לזו של אירופה כשישראל מחליפה במידה רבה את הערבים כספקית אנרגיה ומשדרגת את יחסיה הכלכליים עם אירופה שמשמעותם תפנית מדינית באירופה לטובת ישראל. תפנית שנשענת על השיתוף הכלכלי והתחזקות הימין בגוש האירופי. הפרויקט יחזק גם את הקשרים עם ירדן, שכבר קונה גז ישראלי ויפתח מרחב עצום של שיתוף פעולה כלכלי עם מצרים - אפשר להגיד ש"השלום הכלכלי" קורם עור וגידים בעוד העולם הערבי הופך ברובו ל"שממה כלכלית". עוד ישחרר המיזם את ישראל מלחצים תורכיים אפשריים בעתיד, למשל סביב סוגיות 'הר הבית' ורצועת עזה וכמובן ישדרג גם את כלכלת ישראל.
התקדמות המיזם היא מהפכה אמיתית במעמדה הכלכלי והפוליטי של ישראל בזירה הפנים ישראלית, במזרח התיכון, אל מול אירופה והעולם כולו - המשמעותית ביותר, לדעתי, מאז ששת הימים - בוקר טוב ישראל .
אני תוהה, כעת כשהרוסים נמצאים על גבולנו הלכה למעשה,
השבמחקוכאשר הנחת צינור גז כזה פוגעת באופן כה ברור בהשפעה רוסית באירופה,
האם עלינו לצפות למהלך רוסי נגד ישראל?
כמה זמן עד שחמס וחיזבלה יתחילו לטווח את אסדות הקידוח?
השבמחקלאורי ואנונימי שלומות - ראשית אין מהלך אסטרטגי משמעותי שלא מלווה גם בסכנות - גם אי עשיה ואי ניצול הזדמנות מייצרת סכנות - שנית ף החיזבאללה כבר מטווח את אסדות הגז וכן ניכנס המאבק למנוע מחיזבאללה נשק שובר שיוויון. מצבנו כללית עדיף בזירה הבינ"ל כשישי לנו מה לסחור בו ולתמרן בין הצדדים - למשל יתכן מאד שבמסגרת הבנות פוטין-ביבי תהיה גם הסכמה על המחיר ועל חלוקת מבסות שיווק ואי תחרות הדדית - בנוסף, החיזבאללה געדה שיעית מבודדת בים סוני יהיה שקוע עוד שנים במלחמה הסונית-שיעית ובצורך לאבטח אותו ואת העדה השיעית בכל מקום. לא ברורו כמה יאצה להסתבך עם ישראל - לא ברור כעת השפעת טראמפ על האזור - ידיד ישראל מצד אחד ושואף ל"עיסקה" עולמית עם רוסיה. אפשר לכן לסכם - כן !! יש סיכונים ורק המעז זוכה !
השבמחקדני,
מחקתודה על התגובה.
התחלתי לקרוא את הבלוג שלך לפני מספר חודשים,
והוא תמיד מעניין ונותן חומר למחשבה.
לא טענתי חלילה שעל ישראל להימנע מפעולה.
פשוט קשה להיזכר במקרה קודם בו הייתה התנגשות כל כך ברורה בין האינטרסים של ישראל
ורוסיה/ברית המועצות.
גם במלחמה הקרה כאשר מאבקי הכוח האיזוריים היו השתקפות של
מאבקי הכוח בין המעצמות, אני לא חושב שההתנגשות הייתה ישירה כלכך,
ובוודאי שישראל לא הייתה זו שהשפיעה כל כך הרחק מגבולה ובאופן כל כך דרסטי.
נקווה שמנהיגינו ידעו לנהוג בחוכמה, ושנצא נשכרים מהעניין.
ושוב תודה לך על המאמרים המעניינים.
אנונימי, מה ההתנגשות בין האינטרסים של ישראל ורוסיה? כפי שאני רואה את זה היכולת של רוסיה לשלוט איך יגיבו החיזבלה וסוריה נותן לה קלף מיקוח נוח מאד עם ישראל ויגרום לישראל לתווך בין רוסיה לארה"ב אם יהיה צורך. הכל פוליטיקה.
השבמחקהבלוג של דני אמנם מהנה מאד, משכמו ומעלה מעל העתונות, מפתיע שאין יותר מגיבים ודיונים פה.
שלום אורי,
מחקהתנגשות האינטרסים של רוסיה נובעת מכך שהנחת צינור הגז,
פוגעת בהשפעה הכלכלית שיש לרוסיה על אירופה (ולמעשה פוגעת גם בתורכיה).
אני לא טוען שהתנגשות אינטרסים מובילה בהכרח להתנגשות צבאית.
מצב מסוג זה יכול להתפתח בהרבה אופנים שונים. האפשרויות השונות כוללות בין היתר איום צבאי כפי שהצעת, הסכם כלשהו כפי שדני מציע ועוד.
אני רק מצביע על קיומו של קונפליקט.
אני כן חושב שדווקא היכולת של רוסיה להשפיע דרך סוריה וחיזבאללה
מוגבלת מאוד, מאחר והם שקועים עד הברכיים בבוץ ולא יכולים להרשות לעצמם חזית נוספת
(מקווה שלא אתבדה).
לכן אני מסיק שהיה ורוסיה תחליט לנקוט באופציה צבאית (או באיום צבאי, אין הבדל), היא תיאלץ לעשות זאת בעצמה ולא באמצעות שליחים. אני לא מאמין שזו אופציה סבירה - אבל היא קיימת.
שלום - כרגע הכל נעלם כי אי אפשר להעריך את השפעת טראמפ על האזור - שנית סיום הפרויקט לא צפוי לפני עוד עשור כך שאת השפעת הצינור ניראה במלואה לא לפני 2025 ועד אז גם טראמפ יעזוב את תפקידו והעולם יראה אחרת - בכל אופן - בניכוי כל המשתנים - לדעתי האפשרות הכי סבירה לרוסיה, שהרי ישראל וודאי תהנה מגיבוי אירופאי ואמריקאי, תהיה להגיע לתיאום מחירים וחלוקת השוק - דבר שיכול לרצות גם את האירופים כי יציבות במחיר ובשיווק חשובה להם יותר מהמחיר עצמו כרגע. לרוסיה יש בכך עיניין עצום כי על ידי כך היא יכולה גם לעקוף את אוקראינה - כרגע יריבתה - זה הכיוון שאני מהמשר עליו (דגש על המילה הימור ).
השבמחק