בחלק גדול מהעולם הערבי סוני - מצרים, ירדן, ערב הסעודית המיפרציות וכוויית, מה שאני מכנה בהמשך 'הבלוק הסוני', מתפתח אינטרס עמוק, הולך ומעמיק, לחזק את הקשר עם ישראל לכדי שותפות אסטרטגית עם אפשרות להפך לשותפות כלכלית בעתיד. הן רואות בישראל בת ברית נגד היריבה העולה איראן כמי שיכולה לסיע להן להתפתח בתחום הטכנולוגיה הצבאית ובכלל - תחום שבו הן תלויות לחלוטין בארה"ב שכה מאכזבת.
המכשול הגדול העומד בפני מימוש "השותפות האסטרטגית" זה השינאה והאנטישמיות שהן עצמן טיפחו במאה האחרונה סביב הסוגיה "הפלשתינית" - כרגע כעצם בגרון לא לבלוע ולא להקיא. ברור שבמצבן השברירי ובעימות בו הן נתונות עם השיעים מצד אחד והאסלאם הרדיקלי מצד שני, בעיקר דאע"ש, יחסים גלויים עם ישראל יכולים ליצור גל של זעזועים וביקורת ציבורית שתקשה עליהן מאד להתקדם מול ישראל. אם במאה השנים האחרונות התמיכה ב"פלשתינים" והעוינות לישראל היתה מרכיב משמעותי בלגיטימציה של אותם משטרים והשעיר לעזאזל האולטימטיבי לבעיותהם (בכל היו אשמים הציונים והמוסד כידוע) הרי כעת, לעת הזאת "היוזמה הערבית" היא זו שאמורה לספק פלטפורמה ואליבי למגעים גלויים עם ישראל. אני בספק אם יש ב"בלוק הסוני" אשליות שהיוזמה ממש תביא לשלום מוסכם בינינו לפלשתינים ועוד יותר בספק אם יש להם עיניין בשלום הזה שוודאי יהיה כרוך בהכרה בישראל כפי שהיא - לכן להבנתי התהליך חשוב להם יותר מהתוצאה .
מהי אותה "יוזמה ערבית" - גבולות 67, חלוקת ירושלים וזכות השיבה בתנאים מגבילים וכתמורה השלמה והכרה של 57 מדינות מוסלמיות בעולם בישראל. ישראל לא יכולה לקבל את "זכות השיבה" מעבר למספר מצומצם של זקנים על בסיס הומניטרי אישי - לא כזכות לאומית, ולא יכולה לוותר על שליטה ביטחונית מלאה בביקעת הירדן. מתוך 57 המדינות המוסלמיות יש רבות שיש להן ממילא קשרים עם ישראל זה מכבר ואפילו טובים : ניגריה, אריתריאה, מדינות מרכז אסיה כמו קזחסטן ואוזבקיסטן, אזארבייג'ן ועוד. יש קשרים לא רישמיים אבל טובים עם מרוקו, תוניסיה, המיפרציות (משרד אינטרסים) ואפילו עם אינונזיה החשובה יש התחממות ביחסים. יש יחסים דיפלומטיים מלאים עם מאוריטניה, ירדן ומצרים. יש מדינות שכבר לא קיימות - סוריה, עיראק, לוב, תימן ולבנון. תורכיה היא סיפור ניפרד וברור שאיראן לא תצטרף למהלך כי היא גם יריבה ל'בלוק הסוני' וגם לישראל עם או בלי "הסכסוך" - כך שהיוזמה הערבית לא יכולה להציע לנו אלא חלק ממה שהיא מתיימרת ודווקא החלק הפחות חשוב .
יתר על כן האינטרס של 'הבלוק הסוני' להתקרב לישראל הולך ומתחזק לנוכח ההתפתחויות במזה"ת - ירידת מחירי הנפט, אובדן ההשפעה הפוליטית והפניית עורף של הקהיליה הבין לאומית, כמגמה, לעולם הסוני בגלל דאע"ש והג'יהאד. לכן ברור לי שרגע האמת שבו יצטרך 'הבלוק הסוני' להחליט האם הוא משעבד את האינטרסים שלו ל"פלשתינים" שהם עצמם המציאו או משתחרר מהנטל הכובל ומתחיל להכשיר את ישראל כשותף רצוי הולך וקרב. למעשה היקף ההתבטאויות בזכות קשרים עם ישראל באותו 'בלוק סוני' הולך וגדל כל הזמן ובהקשר הזה הזמן פועל, כרגע, לטובתנו.
לכן אני רואה ב"יוזמה הערבית" בעיקר פלטפורמה להאצת המגעים עם ה'בלוק הסוני', תהליך שבו יש לערבים אינטרס גדול יותר מאשר לישראל ושבו הן, המדינות הערביות, יכולות למצוא לעצמן את התירוצים והסיבות "להתנתק" מהבעיה הפלשתינית שהרי הן לפחות "ניסו". שווה לישראל לנסות כי יש לה הרבה מה להרוויח ואין לה, כמעט, מה להפסיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה