כאשר ערוצי החדשות מוצפים בדיווחים על פרשיות שחיתות שונות שהמישטרה חוקרת, על מעצרים וגילויים חדשים הרבה פעמיפ אנחנו טועים בהבנת הניקרא - לא תופעה של התפרצות שחיתות חריגה אנחנו חווים אלא תהליך נימרץ של "ניקוי אורוות". שחיתות תמיד הייתה וכניראה, מטבע האדם, גם תהיה בעתיד אבל "הממזרים שינו את חוקי המשחק" ומה שניסלח פעם מוביל היום ישר לכלא.
גם כשהתקשורת מלאה בפרשיות של הטרדה מינית ואונס קשה לטעון שבעבר זה לא היה. להפך, ניצול יחסי מרות , בצבא למשל, היה בעבר כמעט מובן מאליו. הדיווחים התכופים בתקשורת משקפים בעיקר את "שינוי חוקי המשחק" ואת הניסיון למגר ולצמצם את מה שהיה פעם כמעט מוסכם, לכן לא פלא שחלק גדול מהדיווחים על הטרדות מיניות עוסקים בעבר הרחוק, בעבר העוד יותר רחוק זה היה הרבה יותר גרוע.
לאחרונה אנחנו נחשפים בעוצמה לעומק השינאה לישראל כמדינה ולרובד האנטישמי שבאותה שינאה במיפלגת הלייבור הבריטית. כ 50 פעילי מיפלגה הושעו מחברות בה, כך דיווח הבוקר, על רקע התבטאויות גיזעניות אנטי-שמיות. זה אמנם מאד מטריד אבל הדבר "החדש" היחיד בידיעה הוא שפעילי לייבור הושעו . כל סקירה של התבטאויות פעילי הליבור בעבר גדושה בביטויים אנטי ישראלים קשים, ברמיזות אנטי-שמיות ובהשוואת הציונות לנאציזם על רקע "ההתקפות הברוטאליות" של מדינת ישראל הציונית/יהודית על הפלשתינים חסרי הישע לפי קן לווינגסטון - לשעבר ראש עיריית לונדון מטעם הלייבור והיום מבכירי המיפלגה. את מררתו על ישראל הוא שופך כבר שני עשורים - פעם זה היה ה"בון טון", מקדם מכירות מקובל לפוליטיקאי השמאלי המתחיל ששואף גם לקולות המהגרים המוסלמים בעירו. החדש הוא שהיום הוא "מושעה" והמיפלגה כבר לא גאה בו.
ג'ורג' גאלווי, מי שהודח ממפלגת הלייבור לא בגלל עמדותיו כלפי ישראל אלא בגלל התנגדותו למילחמת עיראק, היה מאז שנות השמונים פעיל קיצוני אנטי ישראלי מייסד אירגון "וויווה פלשתינה" לשבירת "המצור" על עזה ומי שהכריז בקיץ 2014, ימי מבצע "צוק איתן", לאחר שניבחר מחדש כחבר פרלמנט במחוז ברדפורד בבריטניה, על מחוז הבחירה שלו כ"אזור נקי מישראלים", היה שנים רבות פוליטיקאי לגיטימי באגף השמאלי של הלייבור עד שיצא נגד בריטניה עצמה.
ב 2014 הציעה חברת הפרלמנט בהווה נאז שאה להעביר את ישראל לארה"ב. אז זה לא עורר תשומת לב אולי בגלל אלמוניותה היחסית אז ואולי בגלל שזה היה בתחום "המקובל" באגף השמאלי של הלייבור - היא לפחות התנצלה ותיקנה את עמדתה יתכן בשל תהליך התבגרות מחשבתי שעברה מאז ויתכן בשל התקינות הפוליטית שהשתנתה.
ג'רמי קורביין, היום מנהיג מיפלגת הלייבור, שהגדיר בעבר את החיזבאללה והחמאס "ידידי", מי שתמך בחרם אקדמי ואמברגו נשק על ישראל והשתתף, כך על פי הג'ואייש כרוניקל, בפעילות אנטישמית, ניבחר אך לפני כשנה לראשות הלייבור, מוביל היום קו תקיף נגד כל צורה של ביטויי גיזענות ומנסה לגרור את מיפלגתו מהשמאל הקיצוני למרכז היותר מתון. הוא גילה, אולי בדרך מביכה, שאיין יותר קונים ל"ישראל אשמה בזוועות המזה"ת" או, בגירסה אחרת "היהודים אשמים ...". אפשר כמובן להמשיך באין סוף דוגמאות.
מה שאנחנו רואים היום בבריטניה זה לא גל אנטישמי - הכל היה שם כל הזמן גלוי ומקובל - אלא בשינוי בהלך הרוח הציבורי, ב"תקינות הפוליטית" ובהבנה ראשונית שהבעיה היא לא ישראל. במקביל לחשיפת האנטישמיות, חלקה מסווה כ"ביקורת לגיטימית על ישראל" (אגב יש דבר כזה "ביקורת לגיטימית על ישראל") מתנהל בבריטניה דיון הולך ומעמיק על מצב זכויות האדם בסעודיה, למשל, על השפעת ההון הסעודי והערבי ובכלל על המזה"ת המתפורר.
לכן הלייבור החדש לא נעשה פתאום אנטישמי - להיפך - הוא מנסה להחלים ממנה והוא רק חלק מהתופעה הרחבה יותר שמגדירה מחדש את היחסים בין אירופה, האסלאם והמזה"ת ולאו דווקא לרעת ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה