עלייה של הלך רוח פוליטי על שלל מושגיו מושפעת רק במעט מניתוחים הגיוניים והרבה יותר ממצבים כלכליים, חברתיים ופסיכולוגיים. למשל אפשר לטעון שעליית אובאמה בארה"ב קשורה רק בחלקה ביכולות האינטלקטואליות שלו, בתפיסת המציאות ובחזון שהביא איתו והרבה יותר במיאוס משנות המילחמה של ג'ורג' בוש הבן. המחיר הכלכלי והחברתי של המילחמות, הזיכרונות וויטנאם והשאיפה של ארה"ב להתפייס עם עצמה, עם עברה כמעסיקת עבדים שחורים ולהציג אמריקה "שיוויונית" יותר, מפולגת פחות שמחפשת פשרה ובריחה מעימותים כוחניים, בעיקר על רקע כישלון המלחמות בעולם המוסלמי השפיעו הרבה יותר.
אפשר באותה המידה לטעון, רבים אומרים זאת, שנסיקת דונאלד טראמפ אינה קשורה בחזון הגיזעני של טראמפ עצמו אלא במיאוס ממשטר "התקינות הפוליטית", בעיני רבים "משטר השקר", וכמיהה למישהו שישבור את הכלים ויקרא לבעיות בשמם - טרור מוסלמי, הגירה בלתי חוקית וכדומה. התופעה של תנועת מטוטלת בפוליטיקה ובהיסטוריה חוזרת על עצמה ותחזור גם בעתיד. גורם נוסף שמשנה את התמונה וההתנהגות הפוליטית הם שינויים טכנולוגיים ודמוגרפיים. טכנולוגיית ה"ריסוק" להפקת נפט מפצלי שמן משנה את המפה הכלכלית והעולמית. מעידן של תלות מוחלטת באנרגיה ערבית לעידן של התעלמות גוברת מהעולם הערבי. לכאורה לסכסוך בינינו לפלשתינים יש שלד והיגיון משלו, לא מותנה בבארות הנפט של סעודיה. אך מרכזיותו בסדר היום העולמי נבע מעידן התלות בערבים, לא מההיגיון הפנימי של הסכסוך, כמוהו וחמורים ממנו הרי יש מאות !! בעולם, לפי אותו ההיגיון שקיעת העולם הערבי תביא, בהמשך, לשקיעת העיניין בסוגיה הפלשתינית - למעשה זה כבר קורה ממש עכשיו. אין גם ספק שההגירה המוסלמית ההמונית לאירופה תשנה לחלוטין את הלך הרוח הפוליטי ביבשת וכבר עכשיו, בהסכם עם תורכיה על ההגירה מתכחשת אירופה לרוב עקרונותיה היא . .
השמאל בישראל היה בראש ובראשונה תופעה "אירופאית" - עולם הערכים היה לקוח כולו מעולם הערכים של אירופה לאחר מלחה"ע השניה. המודל שאליו שאפנו היה אירופה. כשאמרנו "העולם" לא התכוונו להודו עם פי שתיים תושבים מאירופה כולה, לסין הענקית או לאינדונזיה המתעוררת אלא למערב אירופה וארה"ב, אפילו לא לדרומה, לבלקנים למשל, לרומניה או אוקראינה. הדוגמאות שהבאנו ל"שלום" המיוחל עם הפלשתינים היו מאירופה - למשל השלום בין צרפת לגרמניה שנילחמו זו בזו מאות שנים (בהפסקות ) או השלום באירלנד בין קתולים לפרוטסטנטים (אגב-היסטורית, דוגמאות מופרכות ולא דומות לבעיה ). עולם הערכים האירופי שלאחר מלחמת העולם השניה ראה בלאומיות מבוא ללאומנות וחידוש הנאציזם, הוא ראה בדת לא חלק מהלאומיות אלא משכן הפרטיות, למעשה הוא סלד מדת. אחרי שינוי גבולות מסיבי באירופה קידשה אמנת הלסינקי את מה שעוצב אחרי מלחמת העולם השניה. באירופה ראו בחשש כל ניסיון לעצב או לשרטט גבולות מחדש יהיו הבעיות הדמוגרפיות והגאוגרפיות אשר יהיו. הלך רוח המקובל היה ש"כוח לא פותר דבר ורק מאיץ את השימוש בכוח" פרשנות להנחה שלא כל דבר אפשר לפתור רק בכוח - אגב עובדתית כניראה שזה נכון, לא כל דבר אפשר לפתור רק בכוח, מצד שני אין כמעט דבר שאפשר ליפתור לחלוטין בלי כוח, לפחות ברקע. בניגוד לכל הניסיון ההיסטורי המצטבר שעמים, כל העמים, צריכים מכנה תרבותי משותף, קידשו באירופה (המערבית בלבד ) את הרב-תרבותיות. הכל הושלך מאירופה עלינו.
אלא שלא רק אירופה, כמושג תרבותי וכלכלי, קורסת, וכבר לא מהווה מודל מוצלח - גם החברה הישראלית התנתקה מה"אירופאיות". את לוחמי העילית, הקצינים והטייסים שבשנות השישים היו עדיין רובם קיבוצניקים, ילדים לניצולי שואה או סתם "אשכנזים" חילוניים, החליפו החרד"לים וילדי המתנחלים. המוזיקה המיזרחית הפכה להיות פופולארית ודומיננטית. אם הקיבוצניקים, בהכללה, התריסו נגד הדת והתיימרו לייצר יהודי חדש, ברוב מוחלט של הקיבוצים, למעט הקיבוץ הדתי, לא היו בתי כנסת ולחגי ישראל הקפידו לתת תוכן "חלוצי", הרי היום הדת היא חלק מהמגדיר החברתי של רוב ישראל, ברוב הקיבוצים כבר יש בתי כנסת, והיהדות הולכת ופורחת בחלקים הולכים וגדלים בחברה מהיהדות ה"חילונית" ועד החרדית ממש. משפחות על טהרת ה"אשכנזיות" הן כבר מיעוט הולך ונעלם לעומת המישפחות ה"מיזרחיות" או המעורבות, שהם כבר הרוב המוחלט בישראל. הלאומיות הישראלית, שהשמאל עדיין רואה בה מבוא ללאומנות, היא כבר מזמן מקובלת ברוב שדרות הציבור מדימונה עד קריית שמונה. בכל המדדים ההיסטוריים, החברתיים והדמוגרפיים "זמן השמאל" הוא נחלת העבר - מולנו כמה וכמה עשורים של "זמן הימין". מי שרוצה להצליח ולהשפיע בפוליטיקה הישראלית יהי אנוס לדבר "ימנית" כמו ה'יאפי' האשכנזי הקלאסי יאיר לפיד.
לא רק "זמן השמאל" הפך להיסטוריה, כל הסימנים מראים שגם "זמן פלשתין" שקשור ב"זמן השמאל" הולך להעלם איתו. לא ש"הסיכסוך" יעלם והשינאה תמוג אבל ההגדרות שלו, המינוח וכיוון ההתפתחות ישתנו לגמרי - לאן ? אני מהמר על חיזוק ה"ישראליות" בקרב ערביי ישראל וחיזוק ה"ערביות" בקרב הפלשתינים אבל זה הימור כי ממש אין לי מושג !!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה