השנה החדשה, 2016, ניפתחה בצורה מקרטעת בכל הקשור למאבק המתעצם והעולמי בג'יהאד המוסלמי. הוא התחיל לא טוב כי חלקים גדולים מאירופה ומהמערב מסרבים לקשור את הטרור למשבר העמוק באסלאם, שמתגלגל למשבר בחברות המוסלמיות בעולם כולו, שמתגלגל למשבר במדינות המוסלמיות שמתגלגל למשבר מתעצם ומקיז דם במזה"ת, בתת הסהרה , במערב אפריקה ובמערב אירופה - כל אזור ומאפיניו. נכון לא צריך ואי אפשר להיות במלחמה נגד דת האסלאם, נגד כל דת בעולם ככזו, אבל הטרור העולמי בשלב הנוכחי הוא כמעט כולו טרור מוסלמי, תופעה תרבותית כלל מוסלמית שמתמקדת בעיקר אך לא רק באסלאם הערבי , שניזונה מדימויים דתיים כמו "חידוש החליפות", "ג'יהאד" ו"צלבנים" במונח של אויבים היסטוריים בהתכוון למערב . כל המחבלים המוסלמים עוברים באופנים שונים, הטפות במיסגדים, המרצות דרך הרשת, דירבון מחברים והצדקה דתית למעשיהם סוף המשבר ותוצאותיו בלתי ניתן לחיזוי וגם לא ברור האם אנחנו בשיא גל האלימות, שהתחיל, לראייתי ב 1979 (הסכם השלום עם מצרים, המהפיכה באיראן והפלישה הרוסית לאפגניסטן), לפניו או שהוא כבר מאחורינו (סיכוי קלוש) .
מהניסיון הקצר של 36 שנה אפשר כבר לזהות כמה דברים:. א. - אי אפשר באמת לחזות וקשה היה לחשוב ששלושה אירועים, כביכול מנותקים - הסכם השלום מול ישראל, המהפיכה באיראן מול ארה"ב והפלישה לאפגניסטן מול רוסיה יתלכדו בסופו של דבר לגל היסטורי ענק של אלימות ומאבק בין החברות המוסלמיות למערב. כנ"ל אי אפשר לחזות את המשך הגל ה"ג'יהאדיסטי" ותוצאותיו.
ב. הולך ומתברר שהתהליך המרכזי בג'יהאד העולמי זה עליית משקלו של העימות הפנים מוסלמי בין סונים לשיעים, שנידחק בתחילת הגל לשוליים ואפשר שיתופי פעולה טקטיים, למשל בין החמאס הסוני לחיזבאללה השיעי, קווי הלחימה בין סונים לשיעים משתרעים כעת בכל המרחב המוסלמי מתימן דרך עיראק ועד לבנון ואפילו עד פקיסטו ואפגניסטן ונפח הלחימה בין הניצים המוסלמים הולך ומתעצם עד שאין אפשרות להתערב בלחימה במזה"ת בלי להיות"מוכתם" כמצדד באחד הפלגים . ההתלבטות העיקרית של ארה"ב בעיראק, למשל, היא כיצד לעזור לצבא עיראק השיעי בעיקרו נגד דאע"ש בלי להיחשב כפרו שיעי ואנטי סוני וזה נכון לכולם.
ג. שהתופעה של האסלאם הלוחמני לובשת ופושטת צורה במהירות שלא תאומן ואם הצליחו לדכא את הקיצוניות במצרים של אחרי רצח סאדאת היא צצה כאל-קאעידה באפגניסטן, חיסלו את אל-קאעידה התופעה צצה כדאע"ש במזה"ת ובוקו חרם בתת הסהרה, יצליחו לפרק את דאע"ש, מניסיון השנים האחרונות, הוא יצוץ מחדש כג'ייורו (שם שלי - קיצור של ג'יהאד באירופה) למשל - התשתית כבר שם ולראיה פאניקת ראש השנה באירופה.
ד. שכמעט כל המרחב המסולמי בעולם (אינדונזיה לעת עתה היא אחד החריגים ) ניכנס לדרגות שונות של משבר כלכלי וחברתי מרסק. חלק ממדינות המזה"ת יהפכו לשממה כלכלית, אחרות יאבקו לשמר מעט מיציבותן. המשבר במזה"ת חייב לגרור אחריו את אירופה אם כי עדיין לא ברור לאיזה אבדון בדיוק. אנג'לה מרקל, קנצלרית גרמניה, מאמינה שבטווח הארוך גרמניה, חסרת הריבוי הטיבעי, רק תרוויח מקליטת גלי המהגרים. זה אכן יכול לקרות אבל לא ניתן לחזות - התהליך של קליטת המהגרים עובר או יעבור בקרוב את המסה הקריטית שבה עדיין ניתן לשלוט בו וסביר להניח שאנג'לה מרקל לא תהיה על ההגה בעוד 20 שנה כשיורשיה יתמודדו אם מציאות שאיש לא מסוגל להגדיר או לחזות היום (למשל השפעת בריחת המוחות האירופים לארה"ב, קנדה ודומיהן ).
ה. שהמעורבות הבלתי פוסקת של המערב בעולם המוסלמי, הגם שיתכן והיו לה הצלחות טקטיות פה ושם, והניסיון "להנדס" את העולם המוסלמי (כולל המעורבות חסרת הפרופורציות בסכסוך בינינו לפלשתינים) מניעה ומזינה את האלימות של האסלאם הקיצוני דווקא נגד המערב.
ו. ששקיעת העולם המוסלמי והאירופי בעיקבותיו מתירה את ארה"ב ככוח המערבי הדמוקרטי היחיד ובעל ההשפעה העולמית שיכול עדיין לשמור על עצמו ומעצבת איזונים חדשים בין שתי מוקדים חדשים - פעם זה היה אירופה וארה"ב מול בריה"מ היום זה ארה"ב מול דרום מזרח אסיה, בעיקר סין.
ב. הולך ומתברר שהתהליך המרכזי בג'יהאד העולמי זה עליית משקלו של העימות הפנים מוסלמי בין סונים לשיעים, שנידחק בתחילת הגל לשוליים ואפשר שיתופי פעולה טקטיים, למשל בין החמאס הסוני לחיזבאללה השיעי, קווי הלחימה בין סונים לשיעים משתרעים כעת בכל המרחב המוסלמי מתימן דרך עיראק ועד לבנון ואפילו עד פקיסטו ואפגניסטן ונפח הלחימה בין הניצים המוסלמים הולך ומתעצם עד שאין אפשרות להתערב בלחימה במזה"ת בלי להיות"מוכתם" כמצדד באחד הפלגים . ההתלבטות העיקרית של ארה"ב בעיראק, למשל, היא כיצד לעזור לצבא עיראק השיעי בעיקרו נגד דאע"ש בלי להיחשב כפרו שיעי ואנטי סוני וזה נכון לכולם.
ג. שהתופעה של האסלאם הלוחמני לובשת ופושטת צורה במהירות שלא תאומן ואם הצליחו לדכא את הקיצוניות במצרים של אחרי רצח סאדאת היא צצה כאל-קאעידה באפגניסטן, חיסלו את אל-קאעידה התופעה צצה כדאע"ש במזה"ת ובוקו חרם בתת הסהרה, יצליחו לפרק את דאע"ש, מניסיון השנים האחרונות, הוא יצוץ מחדש כג'ייורו (שם שלי - קיצור של ג'יהאד באירופה) למשל - התשתית כבר שם ולראיה פאניקת ראש השנה באירופה.
ד. שכמעט כל המרחב המסולמי בעולם (אינדונזיה לעת עתה היא אחד החריגים ) ניכנס לדרגות שונות של משבר כלכלי וחברתי מרסק. חלק ממדינות המזה"ת יהפכו לשממה כלכלית, אחרות יאבקו לשמר מעט מיציבותן. המשבר במזה"ת חייב לגרור אחריו את אירופה אם כי עדיין לא ברור לאיזה אבדון בדיוק. אנג'לה מרקל, קנצלרית גרמניה, מאמינה שבטווח הארוך גרמניה, חסרת הריבוי הטיבעי, רק תרוויח מקליטת גלי המהגרים. זה אכן יכול לקרות אבל לא ניתן לחזות - התהליך של קליטת המהגרים עובר או יעבור בקרוב את המסה הקריטית שבה עדיין ניתן לשלוט בו וסביר להניח שאנג'לה מרקל לא תהיה על ההגה בעוד 20 שנה כשיורשיה יתמודדו אם מציאות שאיש לא מסוגל להגדיר או לחזות היום (למשל השפעת בריחת המוחות האירופים לארה"ב, קנדה ודומיהן ).
ה. שהמעורבות הבלתי פוסקת של המערב בעולם המוסלמי, הגם שיתכן והיו לה הצלחות טקטיות פה ושם, והניסיון "להנדס" את העולם המוסלמי (כולל המעורבות חסרת הפרופורציות בסכסוך בינינו לפלשתינים) מניעה ומזינה את האלימות של האסלאם הקיצוני דווקא נגד המערב.
ו. ששקיעת העולם המוסלמי והאירופי בעיקבותיו מתירה את ארה"ב ככוח המערבי הדמוקרטי היחיד ובעל ההשפעה העולמית שיכול עדיין לשמור על עצמו ומעצבת איזונים חדשים בין שתי מוקדים חדשים - פעם זה היה אירופה וארה"ב מול בריה"מ היום זה ארה"ב מול דרום מזרח אסיה, בעיקר סין.
תבהלת (פאניקה) ראש השנה בעולם הנוצרי בכלל ובאירופה בפרט מפני פיגועי הטרור של העולם המוסלמי, הגם שלא היו אבדות בנפש או נזק פיזי, היא מכה תודעתית קשה, בעיקר לאירופה, שהעולם הישן והבטוח שלהם (למי ששכח את מלחמת העולם מלפני 70 שנה ) כבר לא קיים ואת העולם החדש עדיין אי אפשר לחזות. לאן זה יוביל ? מי יודע ???
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה