בעולם מושלם החלטת הממונה על ההגבלים העיסקיים, פרופ' דויד גילה, ליצור הפרדה בין מאגרי הגז תמר ולוויתן כדי למנוע ריכוז כוח כלכלי ומונופוליסטי מוגזם בידי בעלי המאגרים, חברת נובל אנרג'י מארה"ב ויצחק תשובה מישראל, ולנסות לייצר תחרות בין המאגרים היא החלטה מיקצועית, נכונה לגופו של עיניין ומתבקשת בכל מינהל תקין ובכל מצב של בקרה ציבורית ראויה. רק לאחרונה נחשף שחברת החשמל, היא לכשעצמה חייבת 70 מיליארד שקל למשק הישראלי, רוכשת גז ממאגר תמר במחיר כמעט כםול ממחירי השוק היום בגלל הכוח המונופוליסטי של השותפות. הנושא טופל על ידי צוות לוקר במשרד ראש הממשלה כשדוד גילה, הממונה על ההגבלים, שותף מלא לתהליך ולהסכמות שהתגבשו בו.
מצד שני ההחלטה בתיזמונה היא הגרועה מכל העולמות ולוקחת מצב גרוע והופכת אותו לאסון כלכלי אמיתי. נתחיל בכובד ומשמעות ההחלטה. מדובר בהחלטה שמשמעותה האמיתית חשובה יותר מהחלטותיו המצטברות של שר אוצר כל שהוא לאורך כל המשמרת שלו אפילו תארך 4 שנים. היא סותרת ומשבשת את כל הנחות היסוד בהחלטות שכבר התקבלו במשק שהממונה על ההגבלים היה שותף מלא להם. למשל העלאת הגירעון במשק הישראלי ל 3.2%, שהתנגדתי לה נימרצות, הייתה מבוססת על תחזית להכנסות עתידיות משדות הגז של ישראל. התחזית הייתה ורודה מדי ולא חזתה את מפולת מחירי האנרגיה וכעת גם המעט שהיה עלול להתממש כניראה כבר לא יהיה. רק לפני כארבע חודשים נחתם ההסכם האסטרטגי ארוך הטווח לאספקת גז לירדן שיש לו משמעויות פוליטיות אדירות ללא כל רמז מצד הממונה על ההגבלים, הפרופ' דוד גילה, שההסכם נחתם על קרח מבחינת ה"רגולציה" המישפטית של ספקי הגז. להחלטה משמעויות פוליטיות אדירות בביסוס יחסינו עם מצרים וירדן, בעיקר ירדן, ובחיזוק הקשר הפוליטי שלנו לדרום אירופה שהחלה במגעים מעשיים לרכוש ולהישען על גז ישראלי שנחשב בעיניהם "גז יציב" - לא עוד. היא כבר מחוללת משבר ביחסינו עם ארה"ב המודאגת מהתדרדרות המצב הכלכלי בירדן.
למעשה הפך עצמו הממונה על ההגבלים העיסקיים מפקיד הממונה על ביצוע המדיניות שניקבעת על ידי השר, קרי הדרג הפוליטי, לקובע מדיניות בנושא שהוא סופר אסטרטגי, סופר כלכלי וסופר חשוב לא רק לישראל אלא גם לחלק משכנינו..
משמעות ההחלטה משליכה מאחורי הגב ומיתרת את כל מסקנות צוות לוקר במישרד ראש הממשלה שהוא היה שותף לא אופוזיציונרי בדיוניה, ושכבר עיכבה בלפחות שנתיים גורליות את פיתוח מאגרי הגז של ישראל. הרי לא משנה מה תהיה ההחלטה הסופית, המשמעות היא הקפאת הפיתוח של שדות הגז של ישראל לשנים רבות קדימה.
החמור מכל שהחלטה כל כך מרחיקת לכת לא התקבלה בתהליך פוליטי מסודר שמותקף בבג"ץ ושנתון לוויכוח ציבורי כמו הוויכוח סביב "וועדת ששינסקי", שלכל הדעות עשתה עבודה נאמנה, אלא כ"פצצה" ביום בהיר כשעד לאחרונה שידר הממונה על ההגבלים שהמצב אמנם גרוע אבל שינוי קיצוני גרוע הרבה יותר. ההחלטה התקבלה בהתעלמות מעבודת מטה רחבה של מכלול השיקולים המדיניים והכלכליים של צוות לוקר (לא מדבר על העבודת מטה טכנית מצומצמת במשרדי הממונה על ההגבלים) הרי אנחנו לא מסוגלים להעלות בדעתנו שהממונה על הרכש במישרד הביטחון יחליט שבשם סמכותו והגיונו הוא לא רוכש מטוסי אף-35 , ממונה במישרד הבריאות יחליט שלא משנה מה החלטת ועדת הסל שהוא שותף בה, הוא יקבע לבד איזה תרופות לרכוש וכן הלאה.
החלטה כה מרחיקת לכת, לדעתי אחת מעשר ההחלטות הכלכליות החשובות שישראל קיבלה אי פעם מאז הקמתה, התקבלה על ידי פקיד דרג שלישי באוצר, אחרי השר עצמו ומנכ"ל המישרד, הממונה על ביצוע מדיניות ולא על קביעתה, במועד של ערב בחירות כשאפילו אסור למנות מפכ"ל למישטרה, נציב לשב"ס וכמעט אסור היה למנות רמטכ"ל. במועד שבו הממשלה לא יכולה להגיב והציבור לא יכול להתייחס לעיניין לנושא, כי הרי בבחירות הדמגוגיה והשרלטנות משתלטות על הדיון הציבורי. והמערכות משותקות גם משפטית.
המעט שאנחנו יכולים להגיד שהרגולציה, התיקנון, השתלטה על מערכות המדינה והכוח עבר מהפוליטיקאים שאנחנו בוחרים, לטוב ולרע, לפקידים שרובנו אינם יודעים את שמם, שאינם חשופים לציבור וביכולתם לקבל חלטות אסטרטגיות חובקות עולם ומשנות גורלות מאחורי גב הפוליטיקאים. לטעמי מדובר בסימן שאלה ענק על משמעות הדמוקרטיה בכלל והדמוקרטיה הישראלית בפרט.
יתכן שהפרופ' דוד גילה פעל בתום לב, אמנם בצרות אופק מדהימה ותוך השתלטות על קביעת המדיניות בתחום רגיש מאין כמותו, אבל בפועל הוא ביצע "מחטף בחירות" שאף פוליטיקאי לא היה מעז לעשות. בסוף השאלה היא בשביל מה יש בחירות בכלל אם את ההחלטות האמיתיות מקבלים לא במערכת הפוליטית אלא במערכות אחרות, רובן לא ידועות כלל לציבור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה