יום רביעי, 30 ביולי 2014

ללא פתרון

אם לא יקרה משהו דרמתי במיוחד צה"ל יסיים את הטיפול המתמשך במינהרות  ויצא מעזה, כניראה תחת כותרת של איזו "הפסקת אש" אבל יתכן שגם באופן חד צדדי. כבר כעת ברור שבמצב שהתהווה חלק גדול מאוכלוסיית עוטף עזה יסרב לשוב לביתו.  יתכן מאד שחלק ימשיכו בשיגרת העבודה הרגילה באזור אבל את מגורי משפחותיהם יעתיקו, לפחות באופן זמני, לטווחים רחוקים מספיק מפתח המינהרות סביב הרצועה. לקשת שמעבר לאשקלון-נתיבות. עדיין טווח הרקטות אבל רחוק מספיק מפתחי המינהרות.

אני מניח שלא רק שמשפחות עם ילדים יסרבו לחזור למרחב המיידי סביב הרצועה מכרם שלום ועד נתיב העשרה וזיקים אלא שגם ההרחבות בכל הישובים האלה, עד לאחרונה להיט בשוק הנדל"ן, נידונו לכליה. אם הרכבת לשדרות נתנה תנופת פיתוח אדירה לאזור הרי כרגע האזור עומד בפני נטישה קשה. מרוב מספר הפצצות שהטלנו, הדיונים על הפסקות האש, דיוני הקבינט ורעשי המלחמה לא שתנו ליבנו מספיק שהמלחמה, לראשונה בתולדות ההתיישבות בישראל, לא נותנת פיתרון לחבל ארץ ודנה אותו לדעיכה כואבת. שום סיכומי מלחמה לא ישנו זאת בלי הכרעה דרמתית בעזה עצמה.

יש כמה גלולות אקמול שממשלה יכולה לתת: תמריצים כלכליים ומגרשים חינם, לממן שכר דירה שנתי לשנה למשפחות עם ילדים שימשיכו לעבוד באזור בל יעתיקו, זמנית, את מגוריהם כמה ק"מ רחוק יותר מגבול עזה. עיבוי דרמתי של הנוכחות הצבאית בישובים וסביבם, ומרוץ טכנולוגי, כמשימה לאומית עליונה, לפיתוח אמצעי זיהוי ומגן נגד איום המינהרות - עד אז אנחנו בבעיה אמיתית.

כדי לגשר על הזמן בין היציאה האפשרית מעזה עד ישום טכנולוגיות העתיד אין לממשלת ישראל ברירה אלא לקיים סיורי "חפש השמד" פתאומיים בתוך רצועת מוות מוגדרת סביב עזה שלא תאפשר בניית מנהרות מהירה - את הארוכות יותר ממילא לוקח לפחות שנתיים לבנות - זמן התארגנות מספיק מצידנו.

עוד חייבת מדינת ישראל לדכא ולחסל באופן מתמשך ורציף את המנגנון הצבאי של החמאס. מן הסתם יקומו מנהיגים חדשים תחת המחוסלים אבל פחות מנוסים ועסוקים בהישרדות. רצוי שרוב המנגנון הזה יחוסל עוד בימי מיבצע "צוק איתן" במיבצעים שיגיעו בחטף למקומות המסתור והשליטה שלהם. איום המינהרות מתעצם כיפליים אם רשת הפיקוד והשליטה של החמאס תישאר שלמה ומתפקדת כפי שזה קורה, באופן מדהים ושערעורייתי, ממש עד רגע זה.

כך או כך אני לא רואה שישראל עומדת בהתחייבותה לישובי עוטף עזה וממשיכה לקיים את הפריחה של האזור, כפי שהיה עד "צוק איתן", בלי לשמור בידיה, לפחות באופן זמני ומוגדר מראש ועד שימצא פתרון, את היוזמה המיבצעית הרצופה ברצועת המוות בעזה. צריך לצאת למערכה הסברתית מדינית, כולל הסכמה לתמריצים כלכליים לעזה בהתניה כבר היום כדי לתת לנוכחות הזמנית הזו לגיטמציה בעולם כי האלטרנטיבה היא התנוונות מהירה של ההתיישבות הפורחת סביב עזה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה