יום שלישי, 25 בפברואר 2014

להפעיל את המדפסת

במאמר לקראת השנה היהודית החדשה תשע"ד, שפרסמתי כאן ב 04/09/2013 כתבתי כך "מי היה מאמין שאחת המשימות הכלכליות לשנה הבאה זה דווקא "להחליש" את השקל". כאשר השקל "חזק" - כלומר עבור כל דולר או יורו אנחנו מקבלים פחות שקלים רווחיות היצוא נפגעת קשות - בייחוד יצוא של ידע והיי-טק, הקטר של המשק, שאין בו כמעט השקעה של מוצרים מיובאים. גם התמורה עבור משק האנרגיה ושדות הגז המתקבלת בשקלים נפגעת. מכל האיומים על המשק הישראלי, בריחת מוחות, ירידה עתידית אפשרית בשיעור המשתלבים במשק מהמגזר החרדי והערבי, חסמים ביורוקרטיים ורגולציה (תיקנון), שחיתות ופשע מאורגן, תחרותיות וחשש חרם, התחזקות השקל הישראלי היא האיום הגדול ביותר (החרם הקטן והזניח שבהם).

ניסיונות בנק ישראל ליקר או לפחות לשמור על ערך השקל על ידי קניה מסיבית של מטבע זר יכולות להיות אפקטיביות במשבר זמני ובזמן נתון ואינה יכולה להמשך לאורך זמן.  גם להורדת הריבית יש ערך מוגבל, ראשית כי יש קו תחתי - אפס ריבית ואנחנו כבר קרובים לקו, כלומר מוגבלים בשימוש מתמשך בהורדת הריבית, שנית כי הורדת הריבית היא יחסית וכשארצות אחרות מורידות ריבית השפעת הריבית הנמוכה על המשק נחלשת מאד.  בקיצור לבנק ישראל אוזלים במהירות הכלים לשמור על שער השקל. המשך עליה בערכו, כלומר פחות שקלים על כל יחידת יצוא יכולה להיות אסונית למשק.

למשק העולמי יש נטייה לגרור לאמצע הממוצע את משקי העולם. כשארה"ב וסין משגשגות כל המשק העולמי משגשג  והיצוא מישראל, למשל, יגאה ויפרח גם ללא מאמצים מיוחדים. כשהן נעצרות כל המשק העולמי נעצר ומשקים פורצי דרך, כמו המשק הישראלי, נבלמים. נדרשת תשומת לב מיוחדת  במצב כזה להאיץ  ולחזק את המשק בכלל ואת היצוא בפרט.

כאשר כל הכלכלות הגדולות בעולם  מתמרצות את הכלכלות שלהם בהגדלת הגירעון באמצעות הדפסת כסף, הן מסכנות את העתיד ארוך הטווח אך בטווח הקצר הן מחלישת את המטבע, מגדילות את התמורה במטבע מקומי המתקבלת מהיצוא ומתמרצות אותו עוד יותר. חלק מהמדינות משקיעות את הכסף המודפס בפיתוח מואץ של התשתיות כדי שלמשק יהיה בסיס איתן יותר בעתיד. רוב המדינות בונות על כך שהצמיחה העתידית תאפשר "לכסות את הגירעון".  למה הדבר דומה? למיפעל העומד בפני קשיים שלמרות הקשיים לוקח הלוואה כדי לשדרג את עצמו, ליעל את היצור, לשפר את המוצר ולחזור לתחרותיות בכוחות מחודשים. אם המהלך נושא פרי הרווחים העתידיים יאפשרו להחזיר את ההלוואה - אם לא כי אז הושגה דחייה בפשיטת הרגל של המפעל.

לישראל אין ברירה!!! כדי להמשיך בתנופת הצמיחה היא צריכה להגדיל (בניגוד למה שכתבתי כאן בעבר בהקשר לתקציבי רווחה) את הגירעון ו"להדפיס" כסף כדי להחליש משמעותית את השקל הישראלי. היא צריכה למכור אגרות חוב בנפח גבוהה, הלוואה מהעתיד, כדי להשקיע את הכסף בפיתוח מואץ של תשתיות טכנולוגיות, אינטרנט, תחבורה ומשק האנרגיה. הכסף שיגוייס מאיגרות החוב יחליש את השקל כמו שבארה"ב הוא החליש את הדולר וישפר פלאים את ריווחיות וכידאיות היצוא ונימצא מרוויחים מפיתוח התשתיות במדינה (רכבת תחתית בתל אביב למשל) ומהגברת היצוא  מה שיאיץ מאד את הצמיחה העתידית במשק.

עננים מעיבים על המשק הישראלי והאמצעים להתמודד עם הקשיים, רכישת מטבע חוץ על ידי בנק ישראל והורדת הריבית, הולכים ואוזלים במהירות. הגיע הזמן, כמעט בדקה התשעים, לעבור למה שמכונה "הרחבה מוניטרית" מכירת איגרות חוב בנפח גבוהה, למעשה הדפסת כסף והלוואה מהעתיד, כדי להזריק דם חדש וצעיר למשק.  התחדשות הצמיחה תאפשר גם לאזן את הגירעון ובתנאי שלא ניגרר להוצאות "חברתיות" מוגזמות. אז כן!! הגיע הזמן להפעיל את המדפסת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה