חרם על חוק החרם

אזרחים ישראלים הקוראים להחרמת מדינת ישראל הם בעיני באופן אישי אנשים מתועבים במיוחד, אנשים אנטי דמוקרטים בעליל הקוראים להטיל סנקציות ולהעניש מדינה כי אזרחיה חושבים אחרת מהם ודעתם לא התקבלה בקלפי. למרות זאת חופש הדעה הוא מיסודות הדמוקרטיה. כשאנחנו מדברים על חופש הדעה וההבעה הכוונה כמובן לא לדעות שאנחנו מסכימים איתן אלא לאלו המקוממות והמרגיזות ביותר. יש כמובן גבול לחופש  הזה - גבול הקריאה לאלימות פיזית או יצירת אלימות פיזית, למשל הקריאה "שריפה" באולם מלא אנשים כשאין שריפה.

הקבוצות בתוך ישראל הקוראות להטיל חרם על המדינה הם קבוצות שוליים הנהנות מחשיפה תיקשורתית בנסיבות פוליטיות מתאימות. למשל בימינו הן מקבלות רוח גבית מהצהרותיו של מזכיר המדינה ג'ון קרי שהיה והמו"מ עם הפלשתינים יכשל ישראל צפויה ל"חרם על סטרואידים". יתכן שבעיני עצמם הם חושבים שהם מסייעים לתהליך השלום ולג'ון קרי במאמציו.  עדיין ספק אם כל קבוצות החרם ביחד מונות כדי עשירית מנדט בכנסת.

אבל מהרגע שיש ניסיון להגביל את פעילותן  על ידי חקיקה - מקבוצות חרם שוליות וסהרהוריות הן הופכות למגדירות חופש הדיבור וההבעה בדמוקרטיה. קבוצות נוספות, כאלו שאולי אינן תומכות בחרם על ישראל אבל רואות בחקיקה מאבק על חופש הביטוי,  מתייצבות מיד להגנת השוליים ומעצימות את כוחם במונים, ממאבק שולי למען החרם למאבק יותר רחב למען "חופש הדיבור".

היום דן בג"ץ בעתירות נגד "חוק החרם" המטיל סנקציות כלכליות  כמו הטבות מס ושלילת תקציבים על גופים ויחידים  הקוראים לחרם ומאפשר ליתבוע אותם בבית משפט על ידי כל מי שרואה עצמו ניפגע מהחרם.  החוק מרחיב וחל גם על מי שלא קורא להחרים א ישראל כמדינה אבל כן קורא להחרים התנחלויות, תוצרת התנחלויות ומפעלים תרבותיים בהתנחלויות.  בימינו אנו, כעת חיה, אנחנו רואים איך תורכיה בהנהגתו הניבחרת של ארדואן ובפרלמנט ניבחר כדין הופכת לדמוקרטיה מודרכת שחוד הפעילות שלה הוא הגבלת חופש הביטוי והדעה.  דמוקרטיה חזקה כמו ישראל יכולה בקלות להכיל בתוכה דעות מקוממות, מתועבות  ומרגיזות מבלי שיגרם לה נזק ממשי כל שהוא. עדיף לחוק החרם שלא היה בא לעולם.

אני כן חושב, מצד שני, שחוק המחייב חשיפת מקורות המימון של כל גוף פוליטי הפועל בישראל  כולל במישור ההסברה וגיוס דעת הקהל הוא צו השעה - קרני השמש הן המחטא הטוב ביותר ולא חוקי החרם.   צחוק הגורל הוא שבסוף בג"ץ יתן סעד דווקא למי שקוראים לחרם על ישראל כולל המערכת השיפוטית שלה.

חדשות החרם.

* ביום שישי האחרון נודע שחברת ההיזנק "וויבר", שמקורה בישראל, בסיסה בקפריסין ופעילותה בין לאומית, נירכשה בסכום עתק של $900 מיליון על ידי ענקית תקשורת יפנית. גם בהערכה מינימלית כמה עשרות מיליוני שקלים יגיעו מהעיסקה גם לאזרחי ישראל באמצעות תשלומי מס - אולי עם קצת יותר הטבות החברה הייתה נישארת בישראל והאוצר היה מרוויח לא עשרות מיליוני שקלים אלא אותו הסכום ויותר בדולרים.  

* עוד זה הולך וזה בא. היום נודע שגוגל העולמית רוכשת את חברת האבטחה התקשורתית הישראלית  סליקלוגאין המבוססת על ניתוחי קול (מין מכונת אמת שעובדת גם דרך הטלפון בשיחה סתם ומגלה נטיה לשקר וכדומה).

* הודו העמיקה את השת"פ הביטחוני שלה עם ישראל - על הפרק עיסקאות במיליארדים שפרטיהם עדיין חסויים.

בכלל הייתי ממליץ לכולם על כתבתו של עמיר רפפורט , הפרשן הצבאי של מעריב, במוסף השישי האחרון  העוסקת בתצוגות הביטחוניות בדלהי וסינגאפור, בפוטנציאל העיסקי הענק שבו ישראל מתחרה בהצלחה בסין וארה"ב בעולם שלא מתעניין ולא מעוניין בשום חרם. בעיקר רומזת הכתבה, בין השיטין, לירידת כושר התחרות וההתחדשות של המשק האירופי הדועך.  לא ניראה שלחרם על ישראל יש עתיד ורוד לא באירופה עצמה ובטח לא בעולם הגדול.