יום חמישי, 13 בפברואר 2014

דילמת שולץ והשקרים

מרטין שולץ, יו"ר הפרלמנט האירופי, מהפוליטיקאים המובילים באירופה, הוא גם אחד המעטים שבסך הכל מצדד בישראל, משימה לא קלה בפרלמנט רווי ברגשות ותחושות נגד ישראל. ביקורו בארץ שלשום ואתמול היה מיועד לתת לנו תחושה  ברורה שאנחנו לא לבד וכי לדיבורים על "חרם" אין אחיזה אמיתית בצמרת המדינית של אירופה. במידה מסויימת מרטין שולץ הוא משקל נגד לשרת החוץ של האיחוד האירופי קתרין אשטון, שבמספר רב של מיקרים עשתה גזרה שווה בין מחבלים שבכוונה תחילה פוגעים באזרחים וילדים, לבין מדינת ישראל שאגב מלחמתה בטרור ולמרות אמצעי הזהירות שהיא נוקטת, פוגעת גם, מפעם לפעם, בחפים מפשע. אגב בשיעור נמוך מאחוז הניפגעים הלא מעורבים מפעילות צבאות אירופה בעיראק ואפגניסטן. מרטין שולץ גם מעמיד בשאלה ובספק את התיזה של מזכיר המדינה ג'ון קרי שבמיספר רב של מיקרים חזה לישראל "חרם על סטרואידים".

כמו רוב האירופאים  הוא כבול בתקינות הפוליטית של אירופה המחייבת מידה של איזון בין הנרטיב הפלשתיני לישראל ובעיקר גם הוא נפל למערכת השקרים המפותחת ברשות הפלשתינית נגד ישראל בלי ממש ליבדוק. יש שקרים קטנים וטקטיים כמו ישראל גוזלת מים מהפלשתינים, פרשת מוחמד-א-דורה, ה"טבח" בג'נין, דו"ח גולדסטון, המצור על עזה וכדומה ויש השקר הגדול שמקור הסכסוך הוא הכיבוש ב 67, משתחזור ישראל לגבולות 67 תחזור היציבות לשכון באזור כולו וביחסינו עם הפלשתינים והערבים בפרט - טיעון שאגב מוחזר על ידי טוני בלייר והיום על ידי ג'ון קרי למרות שהמציאות אומרת אחרת.  זכות השיבה ניכנסה תחת הכותרת "פתרון צודק" לבעיית הפליטים והגדרת הפיתרון הצודק סוכמה במילים "החלטה 194 של האו"מ".

הישראלים סייעו למעשה לפלשתינים בהפצת השקר על ידי התכנסות מאחורי טיעונים ביטחוניים, המצב ברשות, וקצת  טיעונים מוסריים "כל הארץ שלנו".  ישראל לא עשתה עד העשור האחרון כמעט דבר כדי לחשוף את שורשי הסכסוך - זכות ההגדרה העצמית של היהודים במדינת לאום משלהם כאן במזרח התיכון.  מרטין שולץ אינו הראשון וגם לא האחרון שנפל ויפול ברשת השקרים הפלשתינית.

בנאומו אתמול בכנסת הרעיף יו"ר הפרלמנט האירופי שבחים על ישראל אבל גם מיחזר שקרים כמו "המצור הפוגעני על עזה" והמים שישראל מונעת מהפלשתינים. התשובה המתלהמת של הבית היהודי הציגה, לדעתי, את הבית היהודי כחבורת פנאטים שמשחקים בהתלהמותם לידי שונאי ישראל באשר הם. התשובה האמיתית לא הייתה צריכה להיות בנטישת האולם, איזכור השפה הגרמנית והצל הנאצי ודברים דומים. הרי לא רק צוללות אלא כל טוב מגיע לארץ מגרמניה לשביעות רצונם של הצרכנים הישראלים. התשובה הנכונה הייתה צריכה להיות בנאום מנומס אבל מנומק שהיה מעמיד נתונים על דיוקם - משווה בין צריכת המים של הפלשתיני בגדה לזה של השכן בלבנון, מצרים, סוריה וירדן שהרי ידוע שמדינה מתועשת כישראל צורכת יותר מים לנפש ממדינה כמו ירדן או רשות כמו הרשות הפלשתינית. ישראל הייתה צריכה לציין שלעזה גבול משותף עם מצרים, לא רק עם ישראל, ולמרות שהחמאס מחוייב להשמדת מדינת ישראל כמעט כל המזון בעזה מגיע מישראל, 80% מהחשמל והמים ו 100% מהתרופות. לא היה מזיק לציין את מיספר המאושפזים מעזה במערכת הרפואה הישראלית בשנה האחרונה ( המספר המעודכן ל 2013 לא ידוע לי אבל אני מהמר בביטחה על מעל ל 1000 מאושפזים בשנה).  ישראל הייתה חייבת בתשובתה המנומקת ליו"ר הפרלמנט האירופי להעמיד את הסכסוך עם הפלשתינים על בסיסו האמיתי, זכות השיבה והשלמה במשתמע עם מדינת הלאום של העם היהודי. כך ישראל הייתה עושה הרבה יותר כדי לנפץ את השקרים הגדולים והקטנים מבלי לשבור את הכלים עם אחד מידידיה של ישראל. במקום התהודה התקשורתית הבין לאומית לעלבונות שהטחנו בידיד שמעד וכשל  היה עדיף פחות תהודה אבל מסד מוצק של עובדות.

בכלל הבית היהודי הולך ונחשף כחבורה של מתלהמים שמזיקה לעצמה, לדימוי של ישראל בעולם ולטיעון הנכון והאמיתי שהעולם יכול להבין - הנימוק שישראל כולה שלנו "עוד מהתורה" עובד מצויין על הציבור הדתי בישראל והופך את ישראל למדינה דתית משיחית כשיש לנו כל כך הרבה נימוקים טובים שמעוגנים בזכות ההגדרה העצמית המוכרת על כל האומות בשיח הבין לאומי.

מכאן למאיר דגן שהגדיר, אתמול בכנס סגור, את הדרישה להכרה בישראל כמדינה יהודית "שטויות". במו"מ בינינו לפלשתינים אפשר למצוא נוסחאות "עוקפות". למשל הסכמה לעיקרון "שתי מדינות לשני עמים", או ויתור על זכות השיבה והסכמה לסוף הסכסוך. אבל, בהקשר ישיר לשקרים הפלשתינים, ישראל צריכה לייצר שיח חדש סביב הסכסוך ומערכת מושגים שאינה רק ביטחון, טרור וטיל על הנתב"ג. חשוב לישראל, בעיקר אם המו"מ יכשל, שהסכסוך אינו על גבולות 67, הוא היה שם לפני כן, אלא על זכות ההגדרה של היהודים במדינת לאום משלהם במזה"ת, בארץ ישראל גם אם לא על כולה לפחות על חלקה. לכן צריך לדרוש את את ההכרה - בשביל השיח הבין לאומי וכדי לצקת תובנה אמיתית לסכסוך - בתכלס, אפשר להתפשר בסוף על נוסחאות חלופיות אבל לא על התובנה הבסיסית.

(אני מחפש משהו שיכול לתרגם את המאמר לגרמנית כדי לשלוח אותו לתקשורת בגרמניה).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה