אלון חסן ובכלל

יש הרבה מהמטריד בפרשת אלון חסן יו"ר ועד העובדים של נמל אשדוד. לפי תחקיר של נחמה דואק בערוץ 2 אלון חסן היה לא רק יושב ראש ועד העובדים עם כוח לשבש את הכלכלה של ישראל במחי דוא"ל אחד אלא גם בעל מספר חברות שעשו עסקים עם הנמל - חברות נוספות היו בבעלות בני משפחתו או מקורביו. תמנון ענק של אינטרסים כלכליים וכוח להשחית כביכול בשם ההגנה על העובדים ובשם העבודה המאורגנת.

מה שמפליא בתחקיר הוא שכביכול, עד שנחמה דואק ניכנסה לתמונה, איש לא ידע, איש לא שמע ואיש לא ראה. הדירקטוריון המפקח על הנהלת הנמל, הנהלת הנמל, ההסתדרות המלאה באנשים ציניים וכוחניים והגדושה באינטריגות כלכליות, משרד התחבורה, שלטונות המס, סתם עובדי נמל ופוליטיקאים מקומיים - אף אחד לא ראה את התמנון וכולם כביכול "מופתעים".

יתכן שרבים לא ידעו את הפרטים המדוייקים אבל העסקת קרובים, תקנים חסרי תוכן ומשמעות בשכר עתק ששולם למיוחסים ומקורבים עבור אפס עבודה, תנאי העסקה שערעוריתיים והשבתות על סוגיות של מה בכך חדשות לבקרים - בקיצור היה מספיק סירחון בשטח שהיה צריך לדחוף כל גורם אחראי לבדוק איפה הגוויה ומה באמת קורה מאחורי הקלעים מהדירקטוריון וההנהלה, דרך ההסתדרות וכלה בשילטונות המס ורשויות החוק. הניחוש שלי הוא שרבים ידעו לפחות חלק מהתמונה אבל לא רצו להסתבך עם ועד הנמל שכמו וועדים חזקים אחרים הפך מזמן למנגנון כוח בזכות עצמו ולא למגן כיבשת הרש. הרי לו משרד התחבורה היה מתערב, למשל, בנושא הייתה תוך שבוע פורצת שביתה כללית בנמל באמתלה של תנאי הפנסיה של הסווארים, מנת השניצלים של הנתבים או מיזוג האוויר של הפקידים.

אני משער מבלי יכולת להוכיח שכתבת התחקיר הייתה סיכול ממוקד של גורמים בממשלה ובהסתדרות נגד מי שהיה לו מדי הרבה כוח על ידי מי שלא היה להם האומץ להתייצב מול אלון חסן. מה שניראה כעבודה עיתונאית מפוארת יתכן והיה לא פחות מאשר ניצול התקשורת כדי לסגור חשבונות - מה שאגב מאד מקובל ביחסים של גורמי כוח עם התקשורת. הכתבה מציגה, לטעמי, את שילטון החוק, את הנהלת נמל אשדוד, את ההסתדרות ואפילו את שלי יחימוביץ, מגינת הוועדים הגדולים, באור מביך, אפילו הייתי אומר באור מושחת. אלון חסן התגלה כאיש כוחני העושה בנמל כבתוך שלו והדואג היטב לביתו - כאילו שלא ידענו - כל השאר, הדירקטוריון, הנהלת הנמל, שר התחבורה, ההסתדרות ואישי ציבור התומכים בוועדים החזקים התגלו כחבורת פחדנים, מסתתרים מאחורי הסינור של כתבת וכמי שמפקירים את האינטרס הציבורי הבסיסי כי אין להם אומץ לטפל בעצמם בבעיות או לפחות להודות בקיומן. אין לי הרבה נגד אלון חסן אבל כל היתר שמניתי ראויים לכל היותר לבוז - אולי אפילו זה לא. והעיה היא שהנורמות של אלון חסן, אם גם לא כל מעשיו אחד לאחד, הם המובן מאליו בממלכת הוועדים החזקים וגם הרפיסות של של נציגי הציבור - הפוליטיקאים.