גרמניה אחרת

אישית אני לא מחרים גרמנים או את גרמניה ועדיין  אני סבור שמי שמעתיק את מגוריו לגרמניה מטעמי נוחות כלכלית וחיים נוחים לוקה בסוג של נכות נפשית כיהודי. הוא גם מפגין ראיה צרה מהסוג של אותם יהודים שכבר הצליחו לצאת מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשילטון בשלהי 1933, הגזירות הראשוניות וחוקי נירנברג מספטמבר 1935, אך חזרו לגרמניה ב 1936-7 מרצונם כי לא נחקקו חוקים אנטי-יהודים חדשים ובעיני רוחם הם דימו שהרע מכל מאחוריהם. אירופה מתאסלמת במהירות מפחידה, כלכלתה מדשדשת וגם אם ברלין עדיין משדרת פתיחות ונינוחות הסערה מעבר לפינה והאנטישמיות - זו החבויה בין גרמנים וזו המוחצנת על ידי מוסלמים הולכת ומתגברת. ספינת השוטים תמיד מלאה בנוסעים כי כך טבע האדם.

יחד עם זאת בעיתוני ערב החג, למשל אלדד בק במוסף ערב החג של ידיעות, טוענים שאין 'גרמניה אחרת'. הם מסמיכים את טענתם על חשבון הנפש, הלקוי לדעתם, שגרמניה עשתה עם עברה. על תופעה נירחבת של הדחקה והתעלמות מפרק השואה בהיסטריה הגרמנית, על אנטישמיות מנטלית מושרשת, למרות שהיא מדוכאת על ידי התקינות הפוליטית של גרמניה, ועל התפרצויות אנטישמיות גלויות של קבוצות נאו-נאציות מצד אחד ומוסלמיות מצד שני.

אני מניח שכל התיאורים והטענות נכונות. יחד עם זאת מדינה וחברה היא נושא הרבה יותר מורכב. עליית הנאצים בגרמניה לא נשענה על אנטישמיות ושינאת יהודים, למרות שהיא הייתה חלק מרכזי בתאוריה הנאצית, אלא על תבוסת מלחמת העולם הראשונה, הקמת הרפובליקה של ווימאר ב 1919, שבכוונת מכוון של המעצמות המנצחות, לקתה ביציבות וחוסר משילות ובמשבר כלכלי קשה שהביא לכדי רעב מיליוני גרמנים. על רקע זה, כמו בכל אירופה ובגרמניה בעיקר, מליציות פשיסטיות וקומוניסטיות הפעילו אלימות ברחובות. הגרמנים התאפיינו בעיקר בסדר ובשיטה שהכניסו לאלימות ובאירגונה יותר טוב מאחרים. בנושא של סדר, שיטה וארגון גרמניה אכן לא השתנתה בסיסית. נגד המיליציה הנאצית ה S.A פעלה מליציה סוציאליסטית והקבוצות ניהלו קרבות רחוב ביניהן. בתווך פעל ה "פריי קור" - הגיס החופשי של וותיקי הצבא שכללית תמך בימין נגד השמאל. יותר משהיטלר הבטיח לחסל יהודים, והוא אכן הבטיח, הוא הבטיח עבודה, שיגשוג כלכלי ושיקום הכבוד הגרמני וההבטחות האלו הביאו אותו לשילטון.  גרמניה נהנתה אז מריבוי טיבעי חיובי ומנוער נילהב, תוסס שהנאציזם נתן לו מטרה.  אפשר לסכם את עליית הנאציזם כשילוב של משטר רופף ולא יציב, מערכת דמוקרטית עקרה ולא מאוזנת, פעילות בלתי נישלטת של מליציות ברחובות, משבר כלכלי עמוק ותחושה עמוקה של גרמניה מושפלת - שינאת היהודים לא הייתה לב העיניין אלא פרק בבמסכת גדולה הרבה יותר.

היום גרמניה נהנית ממשטר דמוקרטי מאוזן, יציב ומתפקד לעילא ולעילא. בניגוד לסיום מלחמת העולם הראשונה כשלגרמנים הייתה תחושה ש'הניצחון' נילקח מידם בדרכי מירמה, וגם אם היא מדחיקה את העיסוק במלחמת העולם השניה, אין בציבוריות הגרמנית תחושה שגרמניה הייתה ראויה לניצחון במלחמת העולם השניה ו/או שהניצחון ניגזל ממנה בדרכי רמיה - אם תירצו סוג של לקח היסטורי. גרמניה מבוססת כלכלית ושבעה ואין שום טענה בגרמניה שהמעצמות המנצחות מערערות בכוונה את הכלכלה הגרמנית המקרטעת.   גרמניה שלמה עם מצבה ומיצובה באירופה ואינה מערערת על הגבולות הקימים - להפך היא התומכת הנילהבת ביותר ביבשת בהסכם הלסינקי שמנציח את גבולות אירופה. בניגוד לפעילות הנאצית הענפה לייצא את הגרמניות לציבורים גרמניים מחוץ לגרמניה - לגרמנים בחבל הסאר, בסודטים הצ'כים, במיסדרון דאנציג ולקהיליה הגרמנית על גדות הוולגה (היה דבר כזה) גרמניה עוסקת היום ב'כינוס' הגרמנים לתוככי גרמניה העכשווית והיא עשתה זאת בהצלחה יתירה בעזרת 'חוק שבות' משלה. אין היום ציבורים גרמנים משמעותיים מחוץ לגרמניה, אפילו לא במערב פולין שהייתה פעם ארץ גרמנית במובהק.

הדמוגרפיה הגרמנית היא אסון קיומי לעם הגרמני. העם הגרמני הולך ומזדקן מצד אחד והולך ומתמעט מצד שני. אם יש ריבוי בגרמניה, כדי 0.1%  בשנה, הוא כולו מהגירה ולא מילודה, בטח לא מילודה גרמנית שאיננה. כשיש אוכלוסיות צעירות גדולות, מובטלות וחיות בתיסכול יש אנרגיות מהפכניות אדירות - ראו האביב הערבי - אין בגרמניה אפילו חלקיקי האחוז מהאנרגיות המהפכניות שהיו בגרמניה ערב מלחמת העולם השניה. אחרון חביב - המיליטריזם הגרמני, שמוצאו מפרוסיה על גדות הים הבלטי, שכבר לא קיימת, למעשה נעלם. מכל מדינות אירופה החשובות  גרמניה היא המרוסנת ביותר בשימוש בכוח צבאי לעומת, נניח, צרפת או בריטניה.

לכן יתכן שהגרמנים הדחיקו את עברם, לא התמודדו עם השואה ונשארו אנטישמים בעמקי ליבם, כמו בהרבה מקומות באירופה, ועדיין אי אפשר להשוות את גרמניה של היום בשום צורה לגרמניה הנאצית של לפני מלחמת העולם השניה. בכל אופן המסגרת הגאו-אסטרטגית, המבנה הדמוקרטי והדמוגרפי שינו את גרמניה מהיסוד - לא, אין לי שום כוונה לבקר בה כתייר, אולי כאילוץ שאני מקווה שלא יקרה.