האסון של כולנו

תפיסת השילטון במצרים על ידי הצבא לפני מעל לחודש, בתחילת יולי 2013,  בהפיכה צבאית לכל דבר, ניראה בתחילה כצעד חצי לגיטימי עד כדי שארה”ב היססה והודיעה שהיא “אינה יודעת” אם הייתה הפיכה במצרים. רק לאחרונה, בשעת ביקור בפקיסטן ב 01/08/2013, אמר שר החוץ המנותק וההזוי של ארה"ב ג'ון קרי (בחירה אומללה של ארה"ב)  שהצבא המצרי  סך הכל "שיקם את הדמוקרטיה במצרים".   במהלך החודש התגבש באזור ציר חדש מבוסס על סעודיה והמיפרציות ובשיתוף מצרים שנועד למנוע את עלייתם והתבססותם של האחים המוסלמים, גם אם ניבחרו בצורה דמוקרטית כמו במצרים. הציר הזה הוא התרסה ברורה נגד ארה"ב ומדיניותה במרחב והפטרו-דולרים מחליפים ויחליפו את הסיוע הצבאי והכלכלי האמריקאי.   המשטר הסעודי תופס את האירועים במצרים כאיום קיומי ואת ארה"ב כמנותקת מהמציאות.

למרות שצבא מצרים ניסמך כולו על נשק  אמריקאי אין לו למעשה צורך בסיוע אלא לתחזוקת הצבא וניפוחו מעל לצרכי הביטחון של מצרים כי אין שום איום חיצוני על מצרים בכלל, על גבולותיה וריבונותה. השאלה מי צריך את הסיוע האמריקאי היא מאד מרכזית וניראה שהסיוע קנה לארה"ב בעיקר השפעה בעינייני הפנים של מצרים ואולי מיצב את מצרים כ'מעצמה' ערבית - למצרים ברור לגמרי שהם כבר לא מעצמה, אפילו לא במונחים ערביים.  

אתמול נפל דבר במצרים באירוע שהוא נדיר בתולדות מצרים המודרנית ב 170 השנים האחרונות - כוחות הביטחון  הרגו במצרים כ 500 מתומכי האחים המוסלמים - היתר נהרגו דווקא בידי המפגינים.  ההרג ההמוני, הטבח והמראות בתקשורת סילקו במחי אירוע את שארית הלגיטימיות של משטר הקצינים המצרי בעיני המערב כולו אך לא בעיני חלק מהמדינות הערביות החוששות מאסלמיזציה מוגברת כמו סעודיה, המיפרציות, ירדן עיראק ואולי גם משטרו המקרטע של בשאר אסאד.

ברור שמצרים ניכנסת למאבק ארוך, בחלקו אלים ומדמם, בין הצבא הניתמך בידי "ליברלים" (יחסית למצרים), חילוניים ולאומיים לבין איסלאמיסטים עם תמיכה נירחבת לא רק בשכונות העוני של קהיר אלא  בעיקר בכפרים ובערי השדה. בדילמה בין משטר צבאי לא דמוקרטי אבל יותר חילוני ומקורב למערב לבין משטר מוסלמי, ניבחר כחוק, אבל שעסק בבזיזת השילטון לעצמו, בעל אידיאולוגיה אנטי מערבית ואנטישמית ובטווח הארוך אנטי דמוקרטית, בחר המערב, בשם "דמוקרטיה" מדומיינת שכביכול החלה להיווצר במצרים, לתת רוח גבית דווקא לאחים המוסלמים. הבחירה ושלילת הלגיטמציה מהשילטון הצבאי תעמיקה מאד את הפיצול הבמצרים עצמה ובעיקר מעמידה את המדינות הלאומיות המובהקות - מצרים וערב הסעודית במסלול עימות עם המערב.   

האירועים במצרים הם אסון בממדים שמאפילים על האביב הערבי כולו  בכל מימד שאפשר לתאר. ראשית מדובר באסון כלכלי וחברתי במצרים עצמה שדן מיליוני מצרים לעוני ואלימות, בעיקר את המיעוט הקופטי. התוצאה  תהיה, כמו בכל משבר חברתי וכלכלי בעולם, שהעשירים והחזקים יברחו מהמדינה, רובם לתמיד השאר לעד יעבור זעם. אמריקה תאבד את שארית השפעתה באזור וזו תוחלף בתוך פחות מעשור, כניראה על ידי רוסיה ואולי על ידי סין בשוליים. ניראה שהבסיס האמריקאי היחיד היציב באזור תהיה ישראל או הברית האסטרטגית ישראל/ירדן (שארה"ב בקוצר ראותה מנסה לחזק צבאית אבל לערער מדינית). אין לדעת אם דעיכת ההשפעה האמריקאית באזור תגביר את הבידוד של ישראל משאר מדינות ערב שיש לה עימן אינטרס משותף כמו סעודיה והמיפרציות. להערכתי ישראל תמשיך להיות חלק מההערכות של המדינות האלו מול איראן, המאבק שלהם באחים המוסלמים וצינור להשפעה בתוך ארה"ב, בעיקר לאחר ממשל אובאמה.

הבעיה השניה היא כיצד חושב משטר הקצינים המצרי לחדש את הלגיטמציה שלו בתוך החברה המצרית. יש חשש  סביר ואמיתי שהקצינים ישתמשו בשינאה לישראל ובסוגיה הפלשתינית כדי לעשות מה שמשטרים ערביים עשו מאז 1948 כדי לבנות לגיטימציה לשילטון. לדעתי אחת התהפוכות המשמעותיות שחלו בעולם הערבי כתוצאה מ'האביב' שהניסיוןן להשתמש בישראל כשעיר לעזעזל כבר מזמן אינו סחורה בשוק הלגיטמציה הערבית - חלק מרכזי מהמסר  של האביב הוא שאין לישראל חלק בכישלון המשטרים הערביים אלא היא רק התירוץ.  יחד אם זאת לא ברור לאן עלול משטר סיסי להגיע בחיפושיו אחרי לגיטמציה כשאינו תלוי יותר בסיוע הצבאי האמריקאי.  במצבים כאלו המצוקה המיידית גוברת על השיקול האסטרטגי.  אין ספק שהאירועים במצריים מערפלים מאד את האופק הביטחוני של ישראל אם כי הצבא המצרי ללא סיוע שוטף מארה"ב ומסורבל במאבקי פנים אינו אויב שקול לישראל במלחמה רבתי אבל הוא יכול להפך למטרד ביטחוני מתמשך.

במישור היותר רחב ברור שהאזור ניכנס לעוד עשור של עוני, אלימות, התרחקות מארה"ב והתפוררות המדינות הערביות. טוב לא יכול לצאת מזה כי בקצה לא מחכה שום דמוקרטיה פתוחה אלא דיקטטורות חשוכות. לצורך העיניין זה לא משנה אם הם אסלאמיסטיות או "לאומיות".  בקיצור - מה שקורה למצרים זה אסון לכולם - בעיקר לערבים.