יום חמישי, 24 בינואר 2013

מהפך 2013

הגדרתי אתמול את תוצאות הבחירות כ"מהפך". אין בכנסת אלא קיבוצניק אחד ברשימת הבית היהודי מה שמשקף יותר מכל את התחלפות האליטות במדינת ישראל. בשנות השישים כשהקיבוצניקים הרחיבו את ההתיישבות, קבעו את גבולות המדינה, איישו את היחידות הלוחמות של צה"ל וייצרו את התשתית הפוליטית של המפלגות ההיסטוריות מפא"י, מפ"ם ואחדות העבודה היו מצבים שמעל ל 20% מחברי הכנסת היו קיבוצניקים. היום כ 30% הם חובשי כיפות.


מספר שיא של חברי כנסת, 55 במספר, פורשים מהכנסת ובמקומם ניכנס מספר שיא של חברי כנסת חדשים - 46 במספר. 9 מחברי הכנסת החדשים כבר כיהנו בעבר כחברי כנסת. מספר גבוהה של חברי כנסת הם צעירים מתחת לגיל 40, גם זה שיא ושיא נוסף הוא מספר הנשים בכנסת. הכנסת הזו יותר מכל משקפת את החברה האזרחית ודוחקת הצידה את האתוס הביטחוני כי חוץ מיעקב פרי לא ניכנסו לכנסת החדשה דמויות שאין להן אלא הרקורד הביטחוני שלהן. עמרם מיצנע כבר שירת בעבר כח"כ וכמו יעקב פרי הוכיח את עצמו בעשיה לא ביטחונית רבה. הכנסת משקפת לכן את ירידת מישקלו של הסכסוך עם הפלשתינים ומישקלה של ההוויה הביטחונית בחברה הישראלית. היא משקפת את העובדה שאין למעשה איום קונבנציונאלי משמעותי על מדינת ישראל (כן!!! מפת האיומים מגוונת אבל הרבה פחות קיומית, אפילו הגרעין האיראני כבר לא מה שהיה קודם). אם תרצו הבחירות משקפות גם את התפוררות המדינות הערביות סביבנו.


למרות שביבי הפסיד הוא בעצם יצא מורווח. אין אפשרות להקים ממשלה בלי ביבי , הוא יכול לתמרן בין ש"ס, הבית היהודי (נפתלי בנט) ויריבים מושבעים כמו קדימה ו"התנועה" משתוקקים להיות בממשלתו. אירוני שעמיר פרץ פרש מהעבודה על רקע סירובה המוחלט לשלול מראש הצטרפות לממשלת נתניהו. בסוף היא, שלי, מחרימה את נתניהו (מה שלדעתי מסמל את תחילת הסוף שלה בפוליטיקה) ועמיר פרץ ומצנע עוד עשויים להיות חלק מהקואליציה של ביבי. למעשה ביבי יכול לבחור בין קואליציית ימין צרה, דתית, תלויה בחרדים ובימין מיליטנטי כשהליכוד הוא הסמן השמאלי בה (יחד עם 2 חברי קדימה) או קואליציית מרכז שהליכוד הוא דווקא הסמן הימני . עצם האלטרנטיבה בין הבחירות ועצם העובדה שאין יכולת להרכיב ממשלה בלי נתניהו נותנת לו קלפים רבים במו"מ הקואליציוני. רק אתמול, בראיון ליונית לוי בערוץ 2 ראינו אריה דרעי, גזען אנטי רוסי לפני שבוע, הופך ללפלף חברתי המתחנן על מקום, במחיר מופחת כמובן, בקואליציה העתידית כי בלי ממשלה בסוף גם אין ש"ס.


בקיצור ביבי הוא עדיין הפיבוט של הפוליטיקה, כושר התימרון שלו השתפר ולא הצטמצם והיכולת שלו להקים ממשלת מרכז מתונה השתפרה פלאים. כמו שאמרתי תשכחו מ E1, תשכחו מבניה מואצת בהתנחלויות אבל גם אל תיבנו על מו"מ מואץ עם אבו מאזן. אני מאד אופטימי והבחירות הוכיחו לי שאין צורך בשינוי שיטת הממשל באופן בסיסי. אולי בכמה תיקונים קלים . אני לא מכיר שיטה אחרת שמייצרת כזו יצוגיות ומשקפת שנויים בחברה כמו הדמוקרטיה שלנו גם אם אולי לחלק נדמה שקשה כאן למשול יותר מבארה"ב או בבריטניה למשל.


בוקר טוב ישראל.

תגובה 1:

  1. הבניה ב-e1 חיונית ביותר, כדי להבטיח רצף טריטוריאלי בין ירושלים למעלה אדומים. בתור מי שתומך בפשרה טריטוריאלית אני סבור שיש לעמוד על כך.
    הייתה זו טעות לקבל את ההחלטה החשובה הזאת כפרובוקציה ו"עונש" לאבו מאזן, אבל יש לממש אותה.

    השבמחק