אונס בדיעבד

אתמול נידון סאבר קשור, ערבי מבית צפאפא המכנה עצמו בדרך כלל דודו, בבית המשפט המחוזי בירושלים לשנה וחצי מאסר לאחר שהורשע באונס יהודיה. אין מחלוקת שיחסי המין היו בהסכמה ולאחר הכרות חפוזה.

הצדדים הגיעו להסכמה, במסגרת עיסקת טיעון כי סאבר קאשור קיים יחסי מין עם הצעירה, בניגוד לרצונה, תוך כדי שהתחזה. ההתחזות כללה שלושה פרמטרים: הציג עצמו כיהודי, כרווק וכאדם המעוניין בקשר רומנטי משמעותי. על פי הסדר הטיעון גם ההגנה הודתה באונס ומרמה, וגם לשיטת ההגנה הסיבה שהסכימה לקיים יחסי מין עם קאשור הן ההבטחות השקריות שלו וההתחייבויות שלו.

בית המשפט קבע שורה של קביעות תמוהות. ראשית - הוא קבע שאונס, שהוא מעשה של כפיה בכוח ובלחץ, יכול להעשות רטרואקטיבי למרות שבזמן אמת הייתה הסכמה מלאה. הקביעה הזו היא מאוד בעיתית מפני שאחד היסודות להוכחת אונס הוא הבעת התנגדות למעשה בזמן אמת. שנית מפני שהיא נשענת על "מה הייתה חושבת אילו?". אין שום דרך לדעת חה היה חושב משהוא לפני מעשה אילו ידע לאשורן את כול העובדות לאחר מעשה לכן מדובר על הרשעה ספקולטיבית שנשענת על "אילו" בלתי ידוע, השערה בעלמא.

שלישית - קבע בית המשפט שגם בשוק המין המזדמן, בו התחזות, מצג שקר וזהות שאולה הם כלי תקשורת עיקרי אסור לבני האדם להיות בני אדם והם אמורים להיות מלאכים. השאלה אם סאבר קשור הציג עצמו כיהודי או לא אינה מעלה ומורידה דבר. כידוע חלק גדול מציידי המין המזדמן הם "סוכני מוסד" מסתוריים (אפשר גם שב"כ), "טייסים", "אנשי עסקים מצליחים", "קצינים" ועוד שאר פיגורות שבינהם לאמת הקשר בדרך כלל קלוש ביותר. בחורה שמסכימה ליחסי מין אחרי הכרות קצרה מן הסתם אמורה להניח שהפרטנר המזדמן החדש אינו בדיוק משהוא מתיימר להיות. כך זה בהמון מקרים. לי אישית אין שום ספק שלו היה מדובר בשליח מכולת שהציג עצמו בפני פרטנרית מזדמנת כ"קצין בסיירת" זה לא היה יכול בכלל להגיע למשפט. כן! אני משוכנע שמדובר בגזענות ויטיב בית המשפט העליון, שאני ממבקריו הקשים, שיסלק את הכתם הזה ממערכת המשפט ובנחרצות.

שרץ בידו

אתמול היה יומו של חיים רמון, בועדת החוקה של הכנסת הוא השתלח בפרקליטות, במשטרה ובכול שלטון החוק על פרשת האזנות הסתר בעיניין "הנשיקה" שהוסתרה, לטענת הפרקליטות בטעות, מצוות ההגנה שלו.

כן! התנהגות הפרקליטות לא רק בפרשת האזות הסתר אלא בכלל במשאבים המחקריים שהושקעו בצבירת הראיות נגד חיים רמון היא תמוהה ומריחה ריח של פוטש משפטי. מצד שני, חיים רמון עצמו, שאכף את עצמו בפזיזות וגחמה של רגע, למשך מספר שניות על קצינה במשרד ראש הממשלה ושידע את האמת, לא טרח להתנצל, לסגור את הפרשה וללכת הלאה. גם הוא השקיע משאבי עתק בלהוכיח שהקצינה משקרת ואם רקורד לא אמין ביודעו שההיפך הוא הנכון. אין בפרשה צדיקים ובטח לא חיים רמון.

הצעתו של חיים רמון להקים עוד יחידה של שומרים על השומרים היא פסולה לגמר, מין צוות בדיקה חיצוני לפרקליטותי. ראשית כי גם השומרים על השומרים הם בני אדם שעשויים לטעות ככול אחד ומה שבטוח הם יוסיפו ים של בירוקרטיה על הקיים ממילא. שנית גם השומרים על השומרים יפזלו למשרות בפרקליטות או במערכת המשפט וינהגו בהתאם כמו המפקחים על הבנקים למינהם. אחרון חביב למערכת המשםט בישראל אין מוניטין של המקבלים את דברי הפרקליטות כדברי אלוהים חיים – ראה פרשת הנגבי. יש מספיק פיקוח במערכת למרות שהיא בכללה מלאת בעיות. אני משוכנע שהפרקליטות "חיפשה" את חיים רמון והפילה אותו בפח אבל גם הוא עשה שורה של מעשי עוולה ופגיעה באחרים והוא מבחינת "הטובל ושרץ בידו". עדיף לו שיצתנע בביתו וימצא סיפוק במעשיו העכשויים.