הריק של לפיד

אתמול נימסר שעשרת אלפים מכשירי איי-פון 5 נימכרו על ידי חברות הסלולר בתוך יומיים. אני מרשה לעצמי לנחש שכמעט כולם החליפו סמרטפון ישן, נניח בן שנה, באחד חדש יותר במחיר של כ 4000 שקל ליחידה. אני בטוח שרובם לא מסוגלים באמת למצות את ההבדל "התהומי" בין דגם 4 לדגם 5 ושכמעט כולם נימנים אל שיכבת המצוקה הניקראת "מעמד הביניים". במה דברים אמורים - בהתייחסותו של יאיר לפיד לשלי יחימוביץ שתמכה בהמשך מימון ההתנחלויות, לא הרחבתן או בניית התנחלויות חדשות, וטוען היום שזה "התנחלות במקום מעמד הביניים".

ביום שנקודת היחוס של החברה הישראלית תהיה הרווחה והנוחיות של מעמד הביניים ישראל תתחיל לגלוש לסופה. יש הרבה מקומות בעולם שמעמד הביניים חי, במונחים חומריים, הרבה יותר טוב מאשר בארץ. כבר היום, כשיגרה מאז המחאה החברתית של קיץ 2011, מפמפם לנו ערוץ 2, למשל, כמה עלוב בארץ במונחים כספיים ואיזה חייל כספי עושים אנשי מעמד הביניים בחו"ל. העמדת רמת החיים של מעמד הביניים כחזות הכל היא הכשר לעזיבת הארץ כי, כניראה, לא נוכל לתת בעתיד הקרוב את התנאים של סקנדינביה, של אוסטרליה או קנדה. שנית לחברה יש משימות חברתיות כמו פיתוח הפריפריה, קליטת עליה, פיתוח מערכת החינוך, עזרה לחלשים מכל סוג וכן, עידוד ופיתוח ההתישבות. האמרה שהכל עומד מול רווחת מעמד הביניים היא האנטי המוחלט של סולידריות ואחריות הדדית וממקדת את הקצאת המשאבים באלו שיש להם "מעמד הביניים". בהינתן ההנחה שכניראה יש סוף למשאבים וכל דבר בא על חשבון דבר אחר המשמעות היא אחת - יש פחות לחינוך, לחלשים ולפריפריה וכן, יש פחות להתיישבות. הסיסמה היא דמגוגית ומציגה סדר עדיפות עקום שבו יש לתת יותר לאנשים שכל המדדים (נסיעות לחו"ל, רכישת מכוניות חדשות, גאדג'טים, מוצרי חשמל ומחירי הצימרים בגליל) מראים - חיים אפילו במידה של פזרנות וזאת על חשבון השוליים החברתיים והגאוגרפיים של המדינה. קליטת עולי אתיופיה, למשל, או פיתוחה של מצפה רמון חשובים בעיני משולי הרווח והרווחה של מעמד הביניים. כל אחד יודע שבמרחק קצר מהליבה התוססת של תל אביב וגוש דן ניתן לקנות דירות ובתים במחירים זולים בהרבה וכך גם שרותים אחרים. בלב המטרופולין בכל מקום בעולם יקר בהרבה מאשר בשוליו הקרובים.

לגבי ההתיישבות. אני מתקשה להאמין שלו ההתנחלויות היו ממוקמות בנגב ובגליל , גם אז יאיר לפיד היה אומר "התנחלות במקום מעמד הביניים". זו כמובן השקפה פוליטית שמעדיפה, בדיוק כמוני, את הנגב והגליל. אבל הקמת התנחלויות בגדה אינה תובעת יותר משאבים או בולעת יותר כסף מהתנחלות בגוש ניצנה בנגב. הרי איש לא מציע שהאנשים שגרים בהתנחלויות בכלל לא יגורו בבתים בתחומי הקו הירוק, לא יהיו להם גנים ובתי ספר, נניח בתחומי הקו הירוק, ושהם פשוט יעלמו וימוגו. כספית מתנחל לא עולה יותר כשהוא גר בעופרה או, לחילופין, בעזוז (על גבול מצרים בין קציעות לקדש ברנע לשעבר האחזות הנח"ל בארותיים). להיפך, לו חצי מהמתנחלים היו מחליטים לגור בגוש המרכז עלות ישובם הייתה יקרה יותר מאשר בקרית ארבע והלחץ על הקרקעות ומחירי הדיור במרכז היו מאמירים את המחירים לרמה גבוהה עוד יותר מהממוצע היום. בסוף, נניח לרגע שלא הייתה קמה ולו התנחלות אחת, מאות אלפי המתנחלים הרי היו גרים היכנשהו. היו ניבנים למענם בתים, גנים, בתי ספר ומוסדות ציבור בדיוק כמו בנתניה הצעירה או בנאות אפקה. ההבדל אינו כלכלי אלא פוליטי.

בעיני רוב ההתנחלויות פוגעות קשה בחזון הציוני של ריכוז העם היהודי בארץ ישראל במדינה יהודית דמוקרטית. הן גוזרות עלינו, בסופו של יום, מדינה דו לאומית או סוג של אפרטהייד. לו האנרגיה ההתיישבותית האדירה שהושקעה ביהודה ושומרון הייתה מושקעת ב ארבעים השנים האחרונות בישוב הנגב והגליל הייתה לנו מדינה הרבה יותר מלוכדת חברתית, הרבה יותר מפותחת בשוליה ואגב כך גם יותר לגיטימית בעולם (שיקול מישני). הוויכוח הוא פוליטי וחברתי אבל לא כלכלי והציונות לא נוצרה כדי לפתור את בעיית הרווחה היחסית של מעמד הביניים בארץ ישראל. דבריו של יאיר לפיד הם דמגוגיה נטו מה שניתן להגדיר הריק של לפיד.