יום ראשון, 31 בינואר 2010

מסוכן מהחמאס

דו"ח גולדסטון, אוסף של ידיעות לא מאומתות ולא בדוקות, הוא פיגוע אסטרטגי קשה במדינת ישראל וניזקו אינו נופל מנזקה של פרשת מוחמד א דורה. מצער לשמוע שחלק גדול מה"עובדות" סופק בידי ארגונים ישראלים שיש להם ביקורת על מדינת ישראל אך ממומנים על ידי גופים שמחוץ למדינה שאינם בהכרח נגד ישראל אבל ההיגיון הארגוני שלהם מתנכר למדינה. אין שום פסול בביקורת אם היא נשענת על עובדות בדוקות גם אם היא כואבת. אין שום פסול בקבוצת אזרחים המתארגנת לבטא ביקורת כל שהיא ומממנת את עצמה באמצעות אזרחי ישראל. זו הדמוקרטיה בפעולה ובמיטבה. יש הרבה פסול באזרחים המתארגנים לפעול בחברה הישראלית אבל במימון של אינטרסים אחרים. בארה"ב הם חייבים להירשם כ"סוכן זר", לא שפעילותם אסורה או בהכרח שלילית אבל כולם צריכים לדעת שמאחוריהם עומדים אינטרסים זרים. מה דינו של ארגון ישראלי הפועל במימון זר ומצייד וועדות ביקורת בין לאומיות בעובדות לא בדוקות. אין לכך תשובה מלאה אבל יש לפחות לחשוף את התופעה.

ראשית ישראל צריכה לקבל חוק כמו בארה"ב של רישום כסוכן זר – על פיו כל גוף שפועל בישראל במישור החברתי או הפוליטי וממומן בעיקרו ממקורות חוץ חייב להירשם כסוכן זר, להיות מפוקח ומזוהה ומקורות המימון שלו צריכים להיות גלויים ונגישים לכל אזרח. אם ארגון שעיקר פעילותו ממומן ממקורות זרים, הוא אוסף מידע, אמנם חוקי, על מדינת ישראל, ומפיץ אותו לגורמים בין לאומיים, צריך שאנחנו אזרחי ישראל נדע על כך. למרות שאני נגד כול הגבלה מעשית. יש הבדל בין ידיעה שארגון "נגישות" מדווח שכך וכך בתים נהרסו בעזה, לבין ידיעה שארגון "נגישות" הממומן על ידי... טוען ש... כל ידיעה מקבלת מימד אחר כאשר מקורות המימון של הארגון גלויים לכל.

גולדסטון עצמו צריך להיות נרדף משפטית בכל מקום שהדבר אפשרי ובכל דרך אפשרית. בחלק ממדינות ארה"ב ניתן להאשים אותו בסיוע לטרור, במקום אחר בהוצאת דיבה והכפשה, בבחינה שרירותית של מידע, ובכל טענה שלא תעלה על הדעת. התוצאה פחות חשובה כמו הוויכוח הציבורי שאמור לאמת את דו"ח גולדסטון אם העובדות.

את תשובת ישראל לממצאי גולדסטון שהוגשה לאו"מ יש להפיץ לכל מי שהוא משהוא בעולם ולקיים סביב הממצאים סידרה של משפטים ציבוריים. כנראה שהממצאים לא ימנעו ועדת בדיקה כל שהיא אבל את אמינות הדו"ח יש לקעקע עכשיו ומייד.לצערי מדינת ישראל לא מזהה נכון את עוצמת האיום הנובעת מהדו"ח ולכן מגיבה בחצי פה בתקווה שהדו"ח יעלם, ישכח או ייגנז. זה אכן עשוי לקרות אבל הדו"ח יצוף מחדש בכל פעם שמשהוא יאשים אותנו בפשעי מלחמה וזה יקרה עוד פעמים הרבה. הפתרון לדו"ח אינו בהשכחתו אלא בחשיפת קלונו, קלונם של חברי הוועדה וקלונם של מוסרי המידע, אם הוא לא בדוק ומאומת כנדרש.

הדו"ח צריך להפך למסמך שגולדסטון עצמו לא יוכל להגן עליו. את גולדסטון לא צריך להשכיח אלא להפוך לדוגמא בוטה של עיוות הדין, מניפולציה במידע וכוונה רעה. יש לישראל הרבה צרות ונטייה להדחיק את גולדסטון הצידה – הוא ודומיו מסוכנים יותר מהחמאס.

* ראה גם - עלילת אנקרה

תגובה 1:

  1. יישר כח, אני קורא את שאתה כותב ומסביר וזה נראה מעולה אבל מעציב והשאלה מה אנחנו עושים עם הדברים הללו וכנגד כל העלילות שמעלילים עלינו

    השבמחק